Shulchan Arukh, Orach Chayim 180

דיני פרורי הפת. ובו ה סעיפים:אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון:

כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם אבל לא יביא פת שלימה ויתננה על השלחן ואם עשה כן מחזי דלשם ע"א עביד שנאמר העורכים לגד שלחן:

קודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית שמא יהא השמש עם הארץ שמותר להשתמש בשמש עם הארץ ויניח גם פרורים שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד לכך יכבד תחלה ועכשיו אין אנו נוהגים כך מפני שאין אנו מסלקין השלחן ואנו נוטלים הידים חוץ לשלחן במקום שאין שם פירורים וליכא למיחש למידי:

(3) Before washing his hands (for mayim achronim) he should clean the house, so that no crumbs remain and become disgusting in the water used for washing. Although it is permissible to destroy crumbs that do not have a kezayis, perhaps the servant/butler will be an am ha’aretz (i.e., unlearned), (and will consider) that is permissible for him to use (the crumbs), and (he) will also place crumbs that have a kezayis that are forbidden to destroy by hand. Therefore, the host/ba’al habayis should clean first. *** And now we do not practice this because we do not remove the table and we wash our hands outside the table where there are no crumbs and there is nothing to worry about.

אע"פ שמותר לאבד פירורין שאין בהם כזית מכל מקום קשה לעניות:

נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב: