דין ליל שלפני התענית. ובו סעיף אחד:כל תענית שאוכלים בו בלילה בין צבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן (שינת קבע) (טור) אבל אם ישן (שינת קבע) אינו חוזר ואוכל ולא שותה אא"כ התנה לאכול או לשתות: הגה ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה והוי כאלו התנה (טור ומרדכי והגהות מיימוני והגהות אשירי):
On every fast that one eats at night, whether it is a communal or individual fast, one may eat and drink until dawn. This holds if one does not sleep (for a long time) (Tur), but if one sleeps (for a long time), he may not go back and eat and drink unless he made a condition [prior to sleeping] to eat and drink. Rem"a: There are those who say that drinking requires no condition, as we assume that a person intends to drink after sleeping and it is as if he made the condition (Tur, Mordechai, Hagahot Maimoniot, and Hagahot Ashri).