Sichat Malakhei HaSharet, From Tanchuma 8

ועוד דברים בגו בענין שיתוף השי"ת עם כל מלאך. כאשר אמרנו כי השם מורה על כח הדבר. והנה הכחות כולם אינם מעצמם רק מהשי"ת כמו שנתבאר מ"מ נתייחדו בשמות מפני שהשי"ת עשה אותם הכחות מנהיגים ומסר לכל כח להנהיג בכח ההוא. והנה מזה נמצח טעות אנוש ודורו כמו שכתב הרמב"ם (פ"א מהל' ע"ז) שחשב שמאחר שהשי"ת מסר העולם לכחות חשבו שראוי לעבוד לכחות ההם שהשי"ת מסר ההנהגה והשגחת הברואים להם לבדם ולהם ראוי לעבוד ולבקש רצונם ולמנוע מקצפם. וזהו כל ענייני העוה"ז שהיו אז שלא כפרו בעצם השי"ת וכמו שאיתא (מנחות ק"י א') דקרו לי' אלקא דאלקא. היינו שגם הכחות ההם מושלים ולהם שליטה בפני עצמם תחת שליטת השי"ת. וזה ג"כ ענין להעלם שמות המלאכים וכמו שכתב הרמב"ן (פ' וישלח) דר"ל שאין היכולת באלו ואם תקראני לא אענך עי' שם. ועל דרך זה כתב רבינו בחיי שם שלא רצה ליטול העטרה לעצמו. ובספר העקרים (מאמר ב' פרק כ"ח) כתב שלא יטעה לחשוב שהוא בעל הכח ולו ראוי העבודה עי' שם. והיינו כי ידיעת השמות הוא כדי לקרוא לו בשם זה וזה מורה לטעות ולחשוב שהוא בעצמו בעל הכח ולו ראוי לקרוא.