Tanna DeBei Eliyahu Zuta, Additions to Seder Eliyahu Zuta, Mavo 35

ב') סדר תפלה לר' עמרם גאון (ווארשוי תרכ"ה), בסדר מנחה לשבת כתב, והכי אמר שר שלום גאון במנחה בשבת מותר להתעסק בתלמוד, ולא עוד אלא שמנהג בית רבינו בבבל שאחר תפלת מנחה בשבת שונין אבות וקנין תורה וכו', ואח"כ נסדרו שם, פרקי אבות עד שמירא וגם פ"ו שנו חכמים בלשון משנה וכו' עד ה' ימלוך לעולם ועד. ונרשם במחברות מהמו"ל (ממס' ד"א זוטא) שנסדר אח"כ. דרכי תלמידי חכמים ענו ושפל רוח וכו' כולא פירקא כמו שהוא לפנינו בד"א זוטא באיזה שינויים לטובה. ואח"כ מתחיל תלמידי חכמים נאים בחבורה וכו' כמו שהוא לפנינו בפ"ד מד"א זוטא עד בבא ואל תאמר איש פלוני נאה וכו' כולא בבא, ונראה לעין של נשלם הפרק אלא הוא קטוע וחסר, והמו"ל העיר, כ"ה נמצא במס' ד"א זוטא פ"א ופ"ג (צ"ל ופ"ד) עיי"ש איזה שינוי נוסחאות. והנה אם נשווהו עם הלכות דרכו של ת"ח שבוויטרי שכתבתי לעיל יש לשער ששניהם קטועין וחסרים, בוויטרי חסר הא דת"ח נאים בחבורה דפרק ד', ובסדר ר' עמרם חסר מה שהוא בוויטרי מסוף פ"ח ופרק ט' דד"א זוטא. וכשנסתכל באותן הפרקים שנדפסו ש"ס על שם המחזור וויטרי שהם פ"ה פ"ו פ"ז ופ"ח הנה רוב ענינים בדרכן של ת"ח וע"כ יש לשער שכל אלו נקטעו במחזור וויטרי שלפנינו ובסדר ר' עמרם והם חסרים, ואין לנו הלכות דרכן של ת"ח בשלימותן. והנה ידענו שקראו מס' ד"א דרך ארץ רבה. ותשובת הרשב"א שהזכרתיה מעידה על השם ד"א רבה. אולם דרכן של ת"ח קראו ד"א זוטא. שהיא נוספת לד"א רבה והוא מיוחדת לת"ח. והדעת נותנת שד"א זוטא לא היתה נחלקת לפרקים אלא כולא פרק אחד. ובברכות (כ"ב ע"א) גרסינן בענין בעלי קריין, ר' יהודה אומר שונה הוא בהלכות ד"א. מעשה בר"י שראה קרי והיה מהלך ע"ג הנהר. אמרו לו תלמידיו רבינו שנה לנו פרק אחד בהלכות ד"א. ירד וטבל ושנה להם, אמרו לו, לא כך למדתנו רבינו שונה הוא בה' ד"א. א"ל אעפ"י שמיקל אני על אחרים מחמיר אני על עצמי, וכתב רש"י שם, הלכות ד"א כגון דרכן של ת"ח שהיא ברייתא ופרק בן עזאי הנותן ד' דברים על לבו, והעיר בעל דקדוקי סופרים שבדפוס ויניציא ושונצינו הגי' ופרקי, וכ"ה נכון כי מס' ד"א רבה נקרא בכ"י פרק בן עזאי, ע"כ והנה למדנו מלשונו של רש"י שלשה דברים, א' שמקדים דרכן של ת"ח לפרקי בן עזאי וכמו נסדרו במחזור וויטרי שלפנינו. ולהלן נראה שב"ה בכלה רבתי, ב' שכתב שהיא ברייתא משמע שאינה נחלקה לפרקים ופרקי בן עזאי הם פרקים, וג' למדנו שמסכת ד"א שלפני רש"י היתה מתחלת בפ' בן עזאי, ונדבר עוד על ענין זה: