Tanna DeBei Eliyahu Zuta, Additions to Seder Eliyahu Zuta, Mavo 39

ה') אחרי כל אלה מזקנים נתבונן. בשנת תרכ"ד הוציא המנוח ר' נחמן נתן קורוניל ז"ל את ספרו חמשה קונטרסים בעירנו פה ווינא. ואשר יצא ראשונה היא, מסכת כלה והברייתא, ובהקדמתו צד ה' הודיע טיבה. ובא אחריו חכם מפורסם המנוח שזה"ה ז"ל והודיע הוא טיבה ושהיא היא כלה רבתי המוזכרת בראשית חכמה (דף רי"ט דפוס אמשטרדם). והמנורת המאור הביאה בשם מסכת כלה סתם ואמר עלה ואמרינן עלה בגמרא. ומסמן שם את כל המקומות שהובאה במנורת המאור. גם רמז על כרם חמד ה"ז מרט"ו ואילך שהיה להרשד"ל ילקוט כת"י שהואר מביא הרבה ממנה. ישתה הקורא הצמא לרויה בהערות לה' קונטרסים: והנה מהרשד"ל סיים בזה"ל. הלא כל זה בעין גמרא ולא גמרא ממש אלא כקוף בפני אדם ואין ספק כי מדורות מאוחרים היא עיי"ש. ואומר אני שארי ליה מאריה. הלא לא בעל מנורת המאור בלבד נשתמש בגמרא זו והביא ממנה במקומות רבות. כמו שנסמנו המקומות בדברי שזה"ה ז"ל. אלא כבר הביאה אחד מגדולי הראשונים הר' יצחק ר אבא מרי ממרשיליא בספרו העטור. כאשר רמזו ע"ז בש"ס ווילנא בריש כלה רבתי. ואני אעתיק כאן את דבריו: בשער הרביעי שבע ברכות. כתב כדתנן במס' כלה, כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה שלא טבלה. ואמר רבא באיזו ברכה אמרו, ברכת נשואין ולא ברכת אירוסין. ושם בסוף השער, גרסינן בכלה ז' ברכות היכי מברכין. אר"י (לפנינו א"ר לוי) בפה"ג ושהכל וכו'. מיתבי לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא כגון המברך ברכה שאינה צריכה, והכא כיון דמברך בפה"ג הכי דעביד (לפנינו היכי עביד) דטעים ליה. והאמר מר טעמו פנמו. דמריק ליה בידא (לפנינו דמוריק בידיה מכסא) ושתי. התינח דאיכא חמרא דליכא (לפנינו ליכא) חמרא מאי. מקדש אשכרא (לפנינו בטעות מאי מקדשי בשיכרני). בכפרנא (לפנינו בכפריא) מאי. אמיא או ארפתא, איבעיא להו בריך לכולהו (לפנינו ברך להו לכלהו) שלא כסדר או חסר אחת משם (לפנינו ליתא מהם) מאי. ת"ש ברכות אין מעכבות זו את זו. לוי איקלע לבי הילולא ובריך שית. ש"מ דאע"ג (לפנינו אעפ"י) דחסר לא חיישינן. דילמא שאני התם דאמר חד יצירה (לפנינו שאני התם דאחד יצירה): והנה מה שנוגע בזרות הסגנון. מי שמדמה סגנון גמרא דנדרים או דמס' תמורה ותמיד עם המסכתיות שנשנו בית המדרש בימי רבנן סבוראי והגאונים וגדולי הראשונים לא יפלא זאת בעיניו. ובמסכתא זו לא הלכו בה נמושות והיא כצמיחתה בשיבוש מעתיקיה: ונדפסה מסכתא זו בשם כלה רבתי בש"ס ווילנא באיזה הערות ומראה מקומות. וחוץ מאלה ההבדל בין הוצאה זו להוצאת הרנ"ק הוא. שסימנו בה ברייתא וגמרא כמו בש"ס משנה וגמרא. ולפעמים הפרק כולו ואח"כ הגמרא. וכ"ה לפעמים בש"ס. ולפעמים לא דקדקו יפה והברייתא והגמרא בערבוב. אבל בהוצאת הרנ"ק כולא הברייתא והגמרא בעירבוב. גם הם משונים במנין הפרקים: