Tanna DeBei Eliyahu Zuta, Additions to Seder Eliyahu Zuta, Mavo 64

עוד כתב לי הרב החכם הנזכר באגרת אחרת שהכת"י הוא משובש מאד והודיעני דרך העתקתו וז"ל. אשר נמצא הרבה בפרקים אלו ר"ת מ"נ אולי צריך לקרות שנ' (שנאמר) כי הסופר כתב בזה האופן מ"נ לא שי"ן ממש ולא מי"ם ממש (ותאר לי צורת האות): אמנם אני כתבתי בשבעה הפרקים שנאמר כאשר היא בדפוס. אבל בג' פרקי הירידות הנחתי הדבר בצורתו מ"נ. וטעמי לפי שנסמנו בב' קווין וא"כ ב' מלות הן. ועוד שאני מוצא בהעתק הזה בפ"ג שנ' ה' עוז לעמו יתן וגו' חזר ונגלה על בני ישראל מ"נ ואתה מרבבות קודש. ועפ"י העתקה הזאת הבדיל הסופר הזה אם כן בית ר"ת שנ' ובין מ"נ. ויראה שתשלום המלות הוא מאי נאמר דוגמת מאי טעמא שפירש השל"ה (בחלק תורה שבע"פ) שניקודו הוא המ"ם בשו"א והאל"ף בציר"י, כלו' מהיכן נאמר: עוד אני צריך להעיר שר"ת הקב"ה כתבתי אני, אבל בכת"י לא נמצא רק הק'. ובאמת שכן נמצא בספרים קדמונים של כתבו הקב"ה רק הקדש. היינו בחול"ם הקו"ף. ונשארו עוד דוגמאות בספרי הדפוס ספרא וספרי. וכבר כתבתי אני במקום אחר שמה שאנו מנקדין בכתיבתנו הקו"ף בקמ"ץ והדל"ת בחול"ם אינו נכון שהרי בתרגום הם קודש אבריך הוא ולא קדישא בריך הוא: והנה בכת"י זה אעפ"י שהוא ג"כ משובש מאד נמצא בו למרבה נוסחאות עדיפות ממה שהן בנדפס. ובכלל נראים הדברים שסגנון שבכת"י הוא עתיק יותר מסגנון שבנדפס. ושהסופר שכתב הכת"י שעל פיו הדפיסו כבר קיטע ושינה בעיקר הנוסחאות: