Tanna DeBei Eliyahu Zuta, Additions to Seder Eliyahu Zuta, Mavo 65

ואחר הדברים האלה הנני לדבר בגופן של אלה הפרקים. ואומר, דבר ברור הוא שלא נתחברו אלה הפרקים בארץ ישראל, וראיה לדבר היא שבפרק א' הוא אומר (כפי הנוסחא הנכונה), אבל רבותינו שבא"י פותחין לו פתח ממקום אחר (ועיי"ש בהערה י"ט), אבל שנתחברו בבבל או באחת משאר מדינות קדם. לזאת ראיה מפ"ג שנמצא שם בענין דינה של גיהנם ציור נפלא שאין לו דוגמא בשאר ספרי חז"ל. נאמר שם בזה"ל. יעברו כל אומה ואומה היא ופסלה על הגשר של גיהנם ועוברין כיון שמגיעין לתוכה יהיה לפניהם כחוט ונופלין לתוך הגיהנם. ובהערותי כתבתי שם סי' י"ח בענין הגשר לא נודע לי דוגמא כי אם באמונת הפרסיים בתורת צאראאסטער גם נמצא בסגנון מליצותיהם דברים קרובים לסגנון סדר אליהו רבה וזוטא וזה יורה שאלקים אחד להם. ולא אזכיר מאלו המליצות רק אחת שהיא נפלאה וזרה ולא נמצא לה דמיון בשאר דברי חז"ל. והיא בפ"ז. באותה שעה נשק הקב"ה שתי ידיו ואמר עד עכשיו לא קראני אדם אדון ועליון. ועיי"ש בהערותי סי' ח' שדוגמת מליצה זו בסדר אליהו רבה פי"ח (צד ק"ג) היה הקב"ה מגפף ומנשק את ידיו וכו': ולא אומר בזה שנתחברו אלה הפרקים בזמן ממשלת הפרסיים, שכבר נמצא כעין ראיה שכבר משלו הישמעאלים בעת חיבורם. אמר בפ"ב בדרוש על כוס של ברכה. אברהם אומר איני מברך שיצא ממני זרע שמכעיס להקב"ה. ויצחק אומר איני מברך שיצא ממני זרע שהחריב ביתו של הקב"ה. והנה לא נתפרש בשום מקום במה הכעיס ישמעאל להקב"ה. ואנו מצאנו להיפך. לשון רש"י עה"ת בפ' לך לך. תקבר בשיבה טובה. בישרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו. ובפ' חיי שרה. ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. הביא מב"ר מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמרה באברהם. וא"כ כל חטאו של ישמעאל היה שחשב להגדיל עצמו על יצחק אבל לא שהכעיס להקב"ה. ועל חטאו עשה תשובה שהוליך את יצחק לפניו. אבל באמת לא מישמעאל ועשו עצמם דברו כאן אלא מזרעם וכמו שדקדקו בלשונם ואמרו שיצא ממני זרע וכו'. והזרע שיצא מיצחק החריב ביתו של הקב"ה. וא"כ על כרחנו דוגמתו בזרע שיצא מאברהם שהכעיס להקב"ה אין כוונתם אלא על המאורעות שאירעו בייסוד מלכות הישמעאלים. ואל תשיבני שהרי דרשה כזו דרש ר' עוירא בפסחים (קי"ט ע"ב). אמנם שם אמר בפירוש שיצא ממני ישמעאל וכו' שיצא ממני עשו וכו'. ולא מזרעם דבר אלא מהם עצמם. שלא זכו אברהם ויצחק למטה שלימה שיהיה כל זרעם זרע נבחר. ושתי דרשות שונות הם אף שנראות בהשקפה ראשונה ששוות כאחת. וכן בפ"ג אמרו. אומרים לפניו רבש"ע אתה מאיר לנו באורך. חשך זה מהו. אמר להם לבני עשו ולבני ישמעאל שנ' כי הנה החשך יכסה ארץ וגו'. והנה לא אמרו סתם לאומות העולם. וע"כ דברו בענין שנתייחדו בהם בני עשו ובני ישמעאל. גם דקדקו בלשונם והקדימו בני עשו לבני ישמעאל לפי שדברו על ענין שקדמו בו בני עשו לבני ישמעאל. וכל זה יורה שדרשות אלו נאמרו אחר שפשטה מלכות ישמעאל בעולם. וחלקו בני עשו ובני ישמעאל על היהדות ותורת משה: אבל השתמש הדורש הזה בהגדות עתיקות, ואין רצוני לומר בזה שנמצאו בו מאמרים שנמצאו בגמרות ובמדרשים כיוצא באלה. שעל דברים כאלה ישיב המשיב. מאן מוכח. שמא היא ברייתא עתיקה וממנה לוקחו. אבל מה שאכוון הוא על מה שמזכיר בפירוש שהן הגדות עתיקות. וסגנונו לומר באלה אמרו, ד"מ בפ"א. אמרו כשהיה יעקב ועשו במעי אמן וכו'. בפ"ו אמרו עליו על משה רבינו וכו'. אמרו עליו על שמשון בן מנוח וכו'. אמרו על אחאב מלך ישראל וכו', ובפ"ז אמרו עליו על אברהם אבינו וכו':