BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 186

נלך הלאה ונתעמק עוד יותר בחיים הפנימיים שלנו. מה הוא אותו הדבר העומד וקיים בנו שלגבי דידיה אפילו ההכרות היותר עמוקות שלנו הן רק הופעות עוברות וחולפות? הלא הוא הרצון העליון שבנו, לא אותם החפצים הרבים והשונים שיש לנו ושהם כקצף על־פני מים, כי אם הרצון האחד העיקרי, שהוא הראש, התוך והסוף של כל ימי חיינו, הקוטב של כל מאורעות החיים שלנו, האופי הפנימי והטמיר שבנו. כשהרצון הזה נעשה מזוקק, אינו אלא הרצון אל הטוב בשביל שהוא טוב. רצון זה נעלה הוא מכל חשבונות ומכל פניות ומכל נטיות ומכל מיני שחדים פנימיים ומכל דעות קדומות. הוא עצם הטוב, השואף לטוב המוחלט והולך ודבק במעשי הטוב ההוא.