BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 307

ואחר שהזוהר עובר, כדרכו, ממרומי העולמות היותר־עליונים והיותר רוחניים אל דקדוקי המצוות המעשיות ומדבר על שלש הסעודות שבשבת, שהן כנגד שלש ההתגלויות האלהיות: התגלות המלכות, התגלות ה״זעיר אנפין והתגלות ה״עתיקא״ (הכתר), והיינו, שבסעודת ליל־שבת מופיעה ההתגלות הראשונה, בסעודת היום — השנית, ובסעודה השלישית — השלישית, שעל־כן הוא קורא לסעודת ליל־שבת ״סעודתא דמטרוניתא״ (המלכות) ולסעודת היום ״סעודתא דמלכא קדישא״ (ה״זעיר אנפין״) ולסעודה השלישית ״סעודתא דעתיקא קדישא״ (הארת הכתר), ואומר לפי זה, שבסעודה השלישית מתגלה ״רעוא דרעוין וכל הדינים בורחים ונעלמים אז, — אחר כל אלה הוא מדבר על יתר הבחינות שבכתר: