BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 308

״עתיקא קדישא אתתקן בתיקונא חד כללא דכל תיקונין, והיא חכמה עילאה סתימאה כללא דכל שאר, והאי אקרי עדן עילאה סתימא, והוא מוחא דעתיקא קדישא, והאי מוחא אתפשט לכל עיבר. מיניה אתפשט עדן אחרא, ומהאי עדן אתגלף. וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע, כד פשיט חד טורנא דהוה מתתקן לאתנהרא, בטש בהאי מוחא ואהגלף ואתנהיר בכמה נהירין ואפיק וארשים כבוסיטא דא בהאי מצחא ואתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון, והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא, עד ההיא אתר דמתישבא בדיקנא ואקרי חסד עילאה, ודא איהו נוצר חסד, ובהאי רצון, כד אתגלייא, מסתכלין מארי דדינא ומתכפיין״.