״בדיקנא דעתיקא קדישא תליא כל יקירו דכולא, מזלא דכולא אקרי, מהאי דיקנא מזלא יקירותא דכל יקירין, מזלי עילאי ותתאי כולהו משגיחין לההוא מזלא. בהאי מזלא תלייא חיי דכולא, מזוני דכולא, בהאי מזלא תליין שמיא יארעא, גשמין דרעוא. בהאי מזלא — אשגחותא דכולא. בהאי מזלא תליין כל חיילין עילאין ותתאין. תלת עשר נביעין דמשחא דרבותא טבא תליין בדיקנא דמזלא יקירא דא, וכולהו נפקין לזעיר אנפין. לא תימא כולהו, אלא תשעה מנייהו משתכחין בזעיר אנפין לאכפייא דינין. האי מזלא תלייא בשקולא עד טבורא כל קדושי קדושין דקדושא ביה תליין״ (אדרא זוטא, שם).
בפרדס החסידות והקבלה, מפתח לספר הזוהר, חלק שני 320
BePardes HaChasidut VeHakabbalah, History of the Zohar, Part II 320
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Tel Aviv, 1997 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
