BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 24

נשטתח רבי חייא על הארץ ונשק את העפר, בכה ואמר: עפר, עפר! מה רב קשי־ערפך! מה רבה עזותך! כל מחמדי־עין בלים בך! את כל עמודי־האור של העולם אתה אוכל וכותש! מה חצוף אתה! המאור293תרגום המלה בוצינא כצורתה היא: נר; אבל לפי העניין, לפי הרצאת הדברים, וביחוד לפי הנעימה והשירה שבדברים, צריך לפעמים לתרגם את המלה ״בוצינא״ – מאור. שהיה מאיר עולם (כולו), השליט והממונה הגדול שבזכותו העולם קיים – בלה בך. רבי שמעון, אור המאור! אור העולמות! אתה בלה בעפר ואתה קיים ומנהיג את העולם.294במקור: ״את קיים ונהג עלמא״. הדברים קשים לשמוע, לפי שמעטירים הם את הנברא בעטרת מנהיג עולם. אפשר היה לפרש את הדברים: קיים אתה לאחר מותך כמנהגך בעולמך בחייך. אבל הפשט שבדבר אינו סובל את הפירוש האמור. על כרחנוּ אנוּ צריכים להביא את הדברים המוּגזמים האלה בקשר עם השקפת הזוהר בכלל על הצדיק בתור מתדמה לבוראו בעשיית נפלאות (עיין להלן דף י', ע״א [בתרגומנו עמ' 262]: ״מאן מחיה המתים אלא קודש אבריך הוא בלחודוי; אתו אליהו ואלישע ואחיו מתייא; מאן מוריד גשמים אלא קב״ה בלחודיו; אתו אליהו ומנע לון ונחית לון בצלותיה, וכו'). ועיין עוד סנהדרין, ס״ב ב' (״אי בעו צדיקי ברו עלמא״). ואם בכל זאת תקשה עלינו ההגשמה שבדבר, אפשר לפרש מאמר זה: אתה קיים ונוהג את עולמך כמו בחייך, כלומר: קשור ודבוק אתה בנשמות חבריך ותלמידיך כמו בחייך (עיין באגרת הקודש להרב מלאדי על מאמר ה״זוהר״: ״כד איסתלק צדיקיא אשתכח במיתתם יתיר מבחייהון״): וקרוב לזה פּירושו של בעל ״אספּקלריה המאירה״: ״אתה מת ואתה חי בסודות שגילית״. נשתומם (רבי חייא) רגע אחד ואמר: עפר, עפר! אל תתגאה! עמודי העולם לא יימסרו לך, שהרי רבי שמעון לא בלה בך!…