BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 26

בין כה וכה שמע קול אומר: פּנו מקום! פּנו מקום! הנה המלך המשיח בא לישיבתו של רבי שמעון! שכל הצדיקים שם הם ראשי ישיבה, ואלה הישיבות שם רשומות (וניכרות) הן וכל החברים שבכל ישיבה עולים מישיבה שבכאן לישיבה של מעלה, ומשיח בא בכל אותן הישיבות וחותם תורה297את דברי המקור ״חתים אורייתא״, תרגמתי כצורתם: ״חותם תורה״ – על פּי דברי ישעיה:״צור תעודה חתוֹם תורה בלימודי״ (ח', י״ז). מפיות החכמים, ובאותה שעה בא משיח מעוטר על־ידי ראשי הישיבות בעטרות עליונות. אותה שעה קמו כל אותם החברים, וגם רבי שמעון; והיה עולה אוֹרוֹ עד רום שמים. אמר לו: רבי, צדיק אַתה! שהתוֹרה שלך עולה בשלוש מאות ושבעים אורות, וכל אור ואור מתפּרד לשש מאות ושלושה עשר טעמים העולים וטובלים בנהרי אפרסמון טהור, והקדוש ברוך הוא חותם תורה מישיבתך ומישיבת חזקיה מלך יהודה ומתוך ישיבתו של אחיה השילוני, ואנכי לא באתי לחתום מישיבתך, אלא בעל הכנפיים יבוא הנה, כי ידיעתי, שלא ייכּנס לשום ישיבה זוּלת ישיבתך. אותה שעה סח לו רבי שמעון אותה השבועה שנשבע בעל הכנפיים. נזדעזע משיח והרים קולו, ונזדעזעו הרקיעים, ונזדעזע הים הגדול, ונזדעזע הלוייתן, והעולם חישב ליהפך. בין כך ראה את רבי חייא לרגלי רבי שמעון ואמר: מאַין בא לכאן בן־אדם לבוּש בגדי העולם ההוא? אמר רבי שמעון: זהו רבי חייא, אור מאור־התורה. אמר לו: ייכּנס הוא ובניו ויהיו מבני הישיבה שלך. אמר רבי שמעון: יינתן לו זמן. נתנו לו זמן. ויצא (רבי חייא) משם מזדעזע ועיניו זולגות דמעות. נזדעזע רבי חייא ובכה ואמר: אשרי חלקם של הצדיקים בעולם הבא ואשרי חלקו של בן־יוחאי שזכה לכך. עליו כתוּב: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח').