BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 27

בראשית. רבי שמעון פתח: ואָשׂים דברי בפיך (ישעיה נ״א). כמה יש לו לבן אדם לעמול בתורה יומם ולילה, שהרי הקדוש ברוך הוא שומע לקול העוסקים בתורה, וכל דבר המתחַדש בתורה על ידי העמל בה עושה רקיע אחד. שנינו: בשעה שדבר־תורה מתחדש מפּי בן־אדם, הדבר ההוא עולה ומזדמן לפני הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא נוטל את הדבר ונושקהו ועוטרהו בשבעים עטרות גלוּפוֹת וּמחוּקקוֹת; ודבר החכמה המחוּדש עולה ויושב על ראש צדיק חי העולמים, ועף משם ושט בשבעים אלף עולמות ועולה לעתיק־יומין. וכל דברי עתיק־יומין דברי־חכמה הם בסודות סתומים עליונים; ואותו דבר־החכמה הסתום המתחדש פּה – כשהוא עולה הוא מתחבר בדברי עתיק־יומין ועולה ויורד עמהם ונכנס בשמונה־עשר עולמות גנוזים של ״עין לא ראתה אלהים זולתך״ (ישעיה ס״ד), ויוצאים משם ומשוטטים ושבים מלאים ושלמים ונצבים לפני עתיק־יומין. אותה שעה מריח עתיק־יומין באותו הדבר, ונוח לפניו (ניחוֹחוֹ) מכּל, והוּא מעטירו בשלוש מאות ושבעים אלף עטרות. אותו הדבר שט ועולה ויורד, וככה נעשה רקיע אחד. וכן כל מלה ומלה של חכמה עומדת בקיום שלם עתיק־יומין והוא קורא אותן ״שמים חדשים״ – שמים מחוּדשים סתוּמים של רזי החכמה העליונה; וכל שאר דברי התורה המתחדשים עומדים לפני הקדוש ברוך הוא ועולים ונעשים ארצות־החיים, ויורדים ומתעטרים לפני ארץ אחת, ומתחדשת ונעשית מכל זה (מאותו הדבר המתחדש בתורה) ארץ חדשה, ועל זה כתוב: ״כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה עומדים לפני״ וגו' (ישעיה ס״ו). ״עשיתי״ לא נאמר – אלא ״עושה״, שעושה תמיד מאותם החידושים ורזי התורה; ועל זה כתוב ״ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ״ (שם נ״א). ״השמים״ לא נאמר, אלא ״שמים״.