BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 28

אמר רבי אלעזר: מהו ״ובצל ידי כסיתיך״? אמר לו: בשעה שנמסרה תורה למשה באו כמה ריבואות של מלאכים עליונים לשרוף אותו בשלהבת פּיהם עד שהגין עליו הקדוש ברוך הוא; ועתה, בשעה שהדבר עולה ומתעטר ועומד לפני הקדוש ברוך הוא, הוא מגין על אותו הדבר ומחפּה על אותו בן־האדם שלא יוודע להם, אלא להקדוש ברוך הוא בלבד, ולא תעלה קנאתם עליו, עד שנעשים מאותו הדבר שמים חדשים וארץ חדשה, זהו שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ״. מכאן (למדנו) שכל דבר נעלם מן העין עולה לתועלת עליונה. זה שנאמר: ״ובצל ידי כסיתיך״, ולמה נתחפה ונתכסה מן העין? בשביל התועלת העליונה, זהו שנאמר: ״לנטוע שמים וליסוד ארץ״; כמו ששנינו: ״ולאמר לציון עמי אתָה״ – לאמר לאותם השערים ולאותם הדברים המצוּינים אלו על אלו – ״עמי אָתה״, אַל תקרא ״עמי אָתה״ אלא ״עִמי אָתה״ – להיות שוּתף עמי. מה אני עשיתי שמים וארץ בדברי, כמו שנאמר: ״בדבר ד' שמים נעשו״ (תהלים ל״ג) – כך אתה. זכּאים הם העמלים בתורה! ואם תאמר, שדבר כל בן־אדם שלא ידע עושה זאת – בוא וראה: זה שאין דרכו (סלוּלה) ברזי התורה ומחדש דברים שאין הוא יודע אותם על בוריים וכראוי – אותו הדבר עולה, ויוצא נגד אותו הדבר ״איש תהפוּכות לשון שקר״ מתוך נקבת תהום רבה ומדלג חמש מאות פּרסאות לקבל אותו הדבר, ולוקח אותו ונושאהו לבת־זוּגו ועושה בו רקיע־שוא שנקרא תוֹהוּ; ואותו איש־תהפוּכוֹת עף באותו הרקיע ששת אלפים פּרסאות בזמן אחד, וכשאותו רקיע־השוא עומד, מיד יוצאת אשת הזנונים ומחזקת באותו רקיע־השוא (נוסח אחר: ואיש תהפוכות) ומשתתפת בו, ומשם היא יוצאת והורגת כמה אלפים ורבבות; כי בשעה שהיא עומדת באותו הרקיע, יש לה הרשות והיכולת לשוט בעולם כולו ברגע אחד; ועל זה כתוב: ״הוי מושכי העוון בחבלי השוא״ (ישעיה ה'). ״העוון״ – זכר. ״וכעבות העגלה חטאה״. מהי ״חטאה״? זוהי הנקבה שנקראת ״חטאה״.298״איש תהפוכות״ ו״אשת זנונים״, ״עוון״ ו״חטאה״ – ס״ם ולילית. אותו שנקרא ״עוון״ ״מושך בחבלי־השוא״; ואחרי כן – ״וכעבות העגלה חטאה״ – לאותה הנקבה שנקראת חטאה, ששם היא מתחזקת לעוף ולהרוג בני אדם, ועל זה (כתוב): ״כי רבים חללים הפילה״ (משלי ז'). מי ״הפילה״? זוהי החטאה ההורגת את בני האדם.