BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 38

נפלו רבי אלעזר ורבי אבא (על פניהם). בין כה וכה והם לא ראו אותו: קמו והסתכלו לכל עבר ולא ראוהו. ישבו ובכו ולא יכלו לדבר איש את רעהו. כעבור זמן אמר רבי אבא: זהו ששנינו, שבכל הארחות, שהצדיקים הולכים בהם ודברי תורה ביניהם, באים צדיקים אליהם מאותו העולם (ללווֹתם). ודאי הוא רב המנונא השׂב שבא אלינו מאותו העולם לגלות לנו דברים אלו, ועד שלא הכרנו הלך לו ונעלם ממנו.334לסוף ר' אלעזר ור' אבא נוכחים, שהיה לפניהם חזיון של נשמה, ושאותה הנשמה היתה – רב המנונא סבא. אעפ״י ש״בעל החמורים״ היה בנו של רב המנונא סבא, הנה נשמות שניהם, הנשמה של רב המנונא והנשמה של בנו, – קרן אור מן הבינה הגדולה וקרן אור מן היסוד המתוקן, – מתאחדות ומתכללות זו בזו. קמו וחפצו לחמר אחרי החמורים ולא הלכו, שוּב חפצוּ לחמר ולא הלכוּ. נבהלוּ והניחוּ את החמוֹרים. ועד היום קוראים לאותו מקום – מקום החמוֹרים.