BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 46

רב המנונא השׂב אָמר כך: ״אַל תתן את פּיך לחטיא את בשרך״ (קהלת ה') – שלא יתן האדם את פּיהו לבוא (על ידי הדיבור) להרהור רע ויהיה גורם לבשר קודש, שחתום בו אות ברית קודש, לחטוא; שאילו עושה כן, מושכים אותו לגיהנום, ואותו הממונה על הגיהנום, דומה שמו (וכמה ריבואות של מלאכי חבּלה עמו), עומד על פּתח הגיהנום, וכל אותם ששמרו ברית־הקודש בעולם הזה אין לו רשות לקרב אליהם. דוד המלך בשעה שאירע לו אותו המאורע339המעשה בבת–שבע. נתירא. אותה שעה עלה דומה לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לו: רבונו של עולם! כתוּב בתורה: ״ואיש אשר ינאף את אשת איש״ (ויקרא כ') וכתוב: ״ואל אשת עמיתך״ וגו', דוד שחילל בריתו בערוָה – מהו? אמר לו הקדוש ברוך הוא: דוד זכאי הוא וברית קדשו לא חוללה, הרי גלוּי לפני שהיתה בת־שבע מזומנת לו מיום שנברא העולם. אמר לו: אם לפניך גלוי, לפניו לא גלוי. אמר לו (הקב״ה): עוד זאת, בהיתר היה כל מה שהיה, לפי שכל היוצא למלחמה לא יצא עד שנתן ספר כריתות לאשתו. אמר לו: אם כן היה לו להמתין שלושה חדשים,340הנושא גרושה צריך להמתין שלשה חדשים; כשישא אותה לפני ג' חדשים ותלד לשבעה חדשים מיום נשוּאיה – לא ידעו אם הילד הוא בן שבעה לאחרון או בן תשעה לראשון. ולא המתין? אמר לו: במה דברים אמורים? במקום שחוששים שמא היא מעוברת, ולפנַי גלוי שלא קרב אליה לעולם, שהרי שמי חתוּם בו לעדות. כתוב ״אוריה״ וכתוב ״אוריהו״ – שמי חתום בו שלא קרב אליה לעולם. אמר לו: רבונו של עולם! הנה מה שאמרתי: אם לפניך גלוי שלא קרב אוריה אליה – לפניו האם גלוי? היה לו לחכות שלושה ירחים. ועוד: אם ידע (דוד) שלא קרב (אוריה) אליה לעולם, למה שלָחוֹ דוד ופקד עליו לשכב עם אשתו, שכתוב: ״רד לביתך ורחץ רגליך״ (שמואל ב' י״א). אמר לו: בודאי לא ידע, אבל המתין יותר משלושה חדשים, שאמנם ארבעה חדשים היו, ששנינוּ: בחמשה ועשרים בניסן העביר דוד כרוז בכל ישראל והיו עם יואב עד שבעה ימים בסיון, והלכו והחריבו ארץ בני עמון; סיון, תמוז, אב ואלוּל שהוּ שם; ובארבעה ועשרים באלול היה מה שהיה עם בת שבע; וביום הכיפּוּרים מחל לו הקדוש ברוך הוא על החטא, ויש אומרים: בשבעה באדר העביר כרוּז, ונאספוּ בחמשה באייר; ובחמשה עשר באלול היה מה שהיה עם בת שבע; וביום הכיפּוּרים נתבשר: ״גם ד' העביר חטאתך לא תמוּת״ (שמואל ב' י״ב). מהו ״לא תמוּת״? לא תמות בידי דומה. אמר דומה: דבר אחד יש לי אצלו, שהרי פּתח פּיו ואמר: ״חי ד' כי בן מות האיש העושה זאת״, והוא דן לנפשו. תביעה יש לי עליו. אמר לו: אין לך רשוּת. שהרי הודה לפני ואמר: חטאתי לד'! אף על פּי שלא חטא; אבל במה שחטא באוריה כתבתי עליו עונש, וקיבל. מיד שם דומה למקומו בפחי נפש, ועל זה אמר דוד: לולי ד' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי״ (תהלים צ״ד). ״לולי ד' עזרתה לי״, שהיה אפוטרופּוס שלי, כמעט שכנה וגו'. מהו ״כמעט״? – כחוּט דק, כשיעור שיש ביני ובין הצד האחר.341רעיון עמוק ביותר הנאמר כאן אגב אורחא. חוט דק מאד מפסיק בין הקדושה ובין הטומאה. קורע אדם את החוט הדק הזה – הריהו נופל להיכלות הטומאה. חוּט דק – ברמזי הזוהר – בין דוד, מידת המלכוּת הקדושה, ובין ה״סטראה אחרא״. לפיכך דרכו של אדם בעולם הזה כדורך על תהומות, ועליו לדקדק עם עצמו כחוּט השערה, ואחר כל הדקדוק והעמל צריך הוא לחכות לחסדי–השם. כשיעור ההוא היה, שלא שכנה דומה נפשי.