BePardes HaChasidut VeHakabbalah, Introduction of Zohar 50

אמר לו רבי אלעזר: מקרא זה שכתוב: ״מי לא ייראך מלך הגויים כי לך יאתה״ (ירמיה י') – מה שבח הוא? אמר לו: אלעזר בני! מקרא זה נאמר בכמה מקומות, אבל בודאי איננו (כן), שכתוב: ״כי בכל מלכי הגויים ובכל מלכותם״ (שם), שהרי נותן הוא פּתחון פּה לחייבים שחושבים שאין הקדוש ברוך הוא יודע הרהוריהם ומחשבותיהם, ועל כן יש להודיע את שטותם. שפעם אחת בא פילוסופוס עכו״ם אלי ואמר לי: ראה אתם אומרים, שאלהיכם שליט בכל רומי שמים, וכל החיילות וכל המחנות אינם משיגים אותו ואינם יודעים את מקומו, והנה מקרא זה איננו מגדיל את כבודו כל כך, שכתוב: ״כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך״ – איך תדמוהו לבני אדם שאין להם קיום? ועוד, שאתם אומרים: ״ולא קם נביא עוד בישראל כמשה״ – ״בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם״, וכך אני אומר: בכל חכמי הגויים אין כמוהו, אבל בחכמי ישראל יש; ואם כן אלהים שיש בחכמי ישראל כמוהו – אין הוא אלהים שליט (על כל). הסתכל במקרא ותמצא, כי דייקתי (בו) כראוי. אמרתי לו: יפה אמרת. מי מחיה מתים? הלא הקדוש ברוך הוא לבדו, והנה באו אליהו ואלישע והחיו מתים. מי מוריד גשמים? הלא הקדוש ברוך הוא לבדו, והנה בא אליהו ומנע אותם והוריד אותם בתפילתו. מי עשה את השמַים ואת הארץ? הלא הקדוש ברוך הוא לבדו, והנה בא אברהם והקימם על מכונם בזכותו. מי הוא המנהיג את השמש? הלא הוא הקדוש ברוך הוא, והנה בא יהושע והרגיע אותו וציוה לו שיעמוד על מקומו ונח, ככתוב: ״וידום השמש וירח עמד״ (יהושע י'). הקדוש ברוך הוא גוזר דין, וכך משה גזר דין ונתקיים; ועוד, שהקדוש ברוך הוא גוזר גזירות וצדיקי ישראל מבטלים אותן, שכתוב: ״צדיק מושל יראת אלהים״ (שמואל ב', כ״ג); ועוד, שהוא ציוָם ללכת בדרכיו ממש, להידמות לו בכל. – הלך אותו פילוסופוס ונתגייר בכפר שחלים, וקראו אותו יוסי הקטן, ולמד תורה והוא בין החכמים והצדיקים של המקום ההוא. עתה יש להסתכל במקרא, והרי כתוב: ״כל הגויים כאין נגדו״ (ישעיה מ') – ואיזה רבותא יש כאן? אלא ״מי לא ייראך מלך הגויים״ – וכי מלך הגויים הוא ולא מלך ישראל? אלא: בכל מקום הקדוש ברוך הוא חפץ להתפאר בהם בישראל, ואל נקרא (שמו) אלא על ישראל בלבד, שכתוב: ״אלהי ישראל אלהי העברים״ (שמות ה'); וכתוב: ״כה אמר ד' מלך ישראל״ (ישעיהו מ״ד) מלך ישראל ודאי. אמרו אומות העולם: פטרון אחר יש לנו בשמַים, שהרי מלככם איננו שולט אלא עליכם בלבד ועלינו איננו שולט. בא המקרא ואמר: ״מי לא ייראך מלך הגויים״ (מלך עליון לרדות בהם ולהלקותם ולעשות בהם חפצו, ״כי לך יאתה״ לירוא ממך למעלה ולמטה), ״כי בכל חכמי הגויים״ – הם השליטים הגדולים הממונים עליהם, ״ובכל מלכותם״ – באותה המלכות העליונה; שהרי ארבע מלכויות עליונות שולטות ישנן למעלה ומושלות ברצונו על כל יתר העמים, ועם כל זאת אין אחת בהן שתעשה אפילו דבר קטן אלא כמו שציוָה אותן, שכתוב: ״וכמצביה עביד בחיל שמַיא ודיירי ארעא״ (דניאל ד'). ״חכמי הגויים״ הם הממוּנים והמושלים שלמעלה, שחכמתם ממנו היא. ״ובכל מלכותם״ – המלכות השולטת, כאמור; וזהו פשוטו של מקרא, אבל ״בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם״ – על זה מצאנו בספרי הקדמונים, שהם המחנות והחיילות, שאף על גב שהופקדו על ענייני העולם וציוָה הקדוש ברוך הוא לכל אחד לעשות מעשהו, מי הוא אחד מהם שיעשה כמוך? שאתה רשום במעלה ואתה מצוין במעשיך מכולם. וזהו: ״מאין כמוך ד'״ – מי הוא הסתום הקדוש שיעשה ויהיה כמוך למעלה ולמטה ויהיה דומה לך בכל מעשה המלך הקדוש, שמים וארץ? אבל הם – ״תהו וחמודיהם בל יועילו״ (ישעיה מ״ד). בהקדוש ברוך הוא כתוב: ״בראשית ברא אלהים״ וגו', במלכותם כתוב: ״והארץ היתה תהו ובהו״.