Degel Machaneh Ephraim, Beshalach 14

או יאמר ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים ע"ד הנ"ל אך אין מדרש בלא חידוש כי זה גלוי שהתורה נקרא מים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים ר"ל בזה כי צמא הוא מספר קל"א שהוא מספר סמא"ל וע"י התורה שהוא מים הוא מתבטל כמו דאיתא משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ היינו מחמת קדושת בהמ"ד שלומדים שם תורה ומתפללי' ממילא הוא מתבטל ונמתקין כל הדינים שהם בחי' ברזל ונעשו חסדים גמורים בחי' מים: ולכן התורה נקרא מים כי הוא נביעו לכל הנבראים שכולם הם חיים וקיימי' ע"י התורה והעבודה שעוסקי' בהם ישראל כי אורייתא וקב"ה וישראל כולהו' חד הוא ואך ורק כשממשיכין סוד אלוה בתורה ע"י שלומדים התורה לשמה אז יש בה כח אלוהות ונעשית סוד נביעו להחיות ולרפאות כמו חש בראשו יעסוק בתורה וכו' וכן זכה נעשה לו סם חיים וכו' כמו שאמרתי כבר על פסוק וחי בהם אני ה' היינו כשיש בתורה אני ה' דהיינו קב"ה ושכינתיה הנקראת אני אז וחי בהם היינו נעשה לו סם חיים אבל כשלומד ח"ו התורה שלא לשמה רק לשם דברי שטות והבלי עולם אז הוא להיפוך ח"ו ומזה בא התעוררת כל הדינים כיון שאינם נמתקי' על ידי התורה והוא שאמר הכתוב ויבואו מרתה והוא ע"ד שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה בשם ספר ברית מנוחה תלמיד חכם שסרח ואינו הולך בדרך הטוב והישר בוודאי שתה מן מים המרים המאררים וזהו ויבואו מרתה היינו לאותו בחינה של מים המרים ולא יכלו לשתות מים ממרה פי' להמשיך חסדים להחיות נפשותם כי מרים הם היינו כנ"ל: וכמו שאמר הרב הגאון מוה' יעקב יוסף הכהן אע"פ שמימי התורה בוודאי מתוקים מדבש ונופת צופים עכ"ז נדמה להם למר והטעם כי מרים הם: הם הם המרים מחמת חולשת העונות ר"ל כמו החולה אשר כל טעם מתוק ידמה לו למר כן הוא בחולי הנפשות כמ"ש בפסוק בישעיהו שמים מר למתוק ומתוק למר והיינו שנתהפך עליו מתיקות ועריבות התורה למר ואינו יכול לשתות מהם להחיות את נפשו ועי"ז לא זכה נעשה לו וכו' וכמו שדרשו רז"ל על פסוק יערוף כמטר לקחי וכו' והשם בחסדו הגדול החפץ בתשובת וטובתן של ישראל רצה להחיות את נפשם והראה להם איך סוד אלוהותו גנוז בתורה ממש ובסוד נשמת האדם כמו אורייתא וקב"ה וישראל כולהו חד וכבר נתבאר זה בפרשת וארא וזהו ויורהו ה' עץ ותרגומו ואולפיה ה' היינו שלמד אותם איך הוי"ה ב"ה שהוא עץ כידוע סוד הפדיון והתורה שהיא עץ חיים וישראל הנקראים עץ ע"ד כי האדם עץ השדה הם אחד ושורש אחד וע"י לימוד ועסק התורה לשמה יכול להחיות את נפשו ולתקן רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו לדבק עצמו בשורש' ובשורש שורשם שהוא התורה והוי"ה ב"ה כמבואר לעיל שהוי"ה ב"ה הוא סוד כל התורה כולה והכל הוא ע"י עוסקם בתורה לשמה ולבקש מן האותיות ממש וכמו ששמעתי פירושו מן אא"ז זללה"ה פי' מן סוד אלוה שבהם שיעזור להם לדבר האותיות בכוונת אמת לשמה ועי"ז נמתקין כל הדינים בשורשן ונמתקין המים כי אז טועם בתורה טעם מתוק וערב והמים הם מתוקי' מדבש וכו' שממתיקין כל הדינים וכל העונות ונעשה נביעו ממש לו ולכל העולמות כמו שאמר אליהו ז"ל והאי נביעו איהו כנשמתא לגופא דאיהו חיים לגופא ואזי וימתקו המים והבן וסמיך לזה והיה אם שמוע תשמע לקול ה' אלקיך וכו' כל המחל' לא אשים עליך כי אני ה' רופאי' ע"ד ולכל בשרו מרפא שקאי על התורה רק שיהיה בה אני ה' כנ"ל אז הוא רופאיך והבן כל זה כי בכאן מבואר סוד הפדיון אשר הוא בשם עץ ועפ"ז תבין מה שאמר אא"ז זללה"ה על מאמר חז"ל מפני מה חרבה ירושלים על שלא ברכו בתורה תחלה ואמר הוא ז"ל היינו שלא ברכו ברכת והערב נא שהוא ברכה ראשונה שמברכין על התורה בבוקר והוא פלא וע"י הנ"ל הוא מובן כי צריך להתפלל ע"ז כמו שאמר הוא ז"ל כי התורה הוא סוד אדם שלם ויש בה מים מתוקי' ומים המרי' וצריך להתפלל ולבקש זה מאת ה' שיטעים בתורתו המים מתוקים וערבים וזהו ברכת והערב נא והבן והוא ממש סוד הפדיון: