Degel Machaneh Ephraim, Bo 3

או יאמר למען שתי אותתי אלה בקרבו ע"ד הנ"ל אך אין מדרש בלא חידוש כי תפילין נקרא אות כמ"ש והיה לאות על ידך וכו' וכשנחסר אות אחת אפילו פ' של פרעה וכיוצא בו הוא פסול ואינו קרוי אות תפילין כלל והיינו ע"כ כנ"ל שיש בכל אות אורות צחות עליונים וצריך להיות כך בשלימות כל האותיות שכתוב בהם בלי שום חסרון: וזהו שכתוב כי אני הכבדתי את לבו היינו אף שהיה די במכות הראשונות אעפ"כ אני הכבדתי את לבו למען שתי אותתי אלה בקרבו היינו שיהיה אות של תפילין בשלימות ע"פ סודות עליונים הרמוזים בהם בלי שום חסרון והיה צריך לכתוב בהם ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו גם הוצרך ויהרוג ה' כל בכור וכו' ולכך הכבדתי את לבו וכו' וזהו למען שתי אתתי אלה בקרבו דייקא היינו שע"י יושלם האות תפילין שנעשה מן סיפור כל המאורע ומן אותיות שמו אות תפילין והוא שוה לשאר כל התורה שהדין הוא אם נחסר אות א' פסול ולא הוי אות כלל עד שיהיה נכתב כל האותיות הכתובי' בהם בשלימות גמור בלי שום חסרון כלל והבן ומ"ש אתתי בלשון רבים י"ל דאיכא מאן דאמר בגמר' כי תפילין שתי מצות נינהו ומ"מ לפי דברינו זה אין הכרע כמאן הלכתא די"ל אותתי היינו אותיות שיהיו אותיות קדושות שלי בקרבו שיהיו נעשים מכל הענין האותיות הקדושות גם י"ל דידוע ג' נקראים אות שבת ותפילין ואות ברית קודש ואצל אות ברית אינו מפורש יציאת מצרים ואצל שבת מפורש בו זכר ליציאת מצרים שהוא ראשון למקראי קודש ובכל הימי' טובים נאמר יצ"מ וענין תפילין כולו נסדר על ענין יצ"מ וזהו י"ל למען שתי חסר היינו למען שְתֵי אותתי אלה בקרבו ששני אותות אלו שבת ותפילין בקרבו הם תלוים היינו בענין יצ"מ והבן כי כל עוד שנתרבה ענין יצ"מ נתרבה יותר אור שבת ותפילין: