Degel Machaneh Ephraim, Vayera 3

או יאמר לתרץ קושית האוה"ח שהתורה בכוונה שינתה הלשון כאן לרמוז בזה ענין עמוק כי יש לפעמים יושב הצדיק בין כמה אנשים ומדבר עמהם כמה דברים גשמיים וסיפורים שכפי הנראה הם דברים בטלים ובאמת הצדיק ההוא היושב הוא דבוק מחשבתו בה' והדיבור שמדבר אף שלהם הם גשמיים ודברים בטלים והוא חושב ומסתכל בזה דברים רוחניים דברים קדושים וכן בכל סיפורי העולם שמספרים לפניו ומדברים עמו בכל ענינים הוא מסתכל תמיד ענינים קדושים באותן הדיבורים וכמו ששמעתי מן אא"ז נ"ע זלל"הה שמה שאומות העולם משוררים לידיר בכולם הם בחי' יראה ואהבה בהתפשטות מעילא לתתא בכל המדרגות התחתונים וזה י"ל שמרומז בפסוק וירא אליו ה' באלני ממרא אלני היינו בני אדם ע"ד כי האדם עץ השדה וממרא לשון סורר ומורה והיינו אפילו באותם בני אדם שהם בדיבורם ממרים להש"י והם רשעים אעפ"כ וירא אליו דייקא להצדיק הדבוק תמיד בה' הוא רואה תמיד הש"י בענינים ההם והוא רק אליו ולא להם כי הוא א' והוא יושב היינו אף שהוא יושב עמהם כאחד מהם מ"מ הוא לשון נסתר שהוא בהסתר ובהעלם בעולם המחשבה פתח האוהל כדאיתא בזוה"ק דא יראה והיינו מחמת שהוא דבוק תמיד ביראת ה' כחום היום היינו כמו חום השמש שהוא מחמם היום לכך נקרא חום היום יש בה ב' בחינות דרך משל אם האדם שוטח פשתן נגד השמש ללבנו ואז ע"י החום נתלבן ולאדם חום השמש משחירו וכן הוא ג"כ בכל הדברים וענינים ע"ד צדיקים ילכו בם וכו' היינו לפושע ולרשע יכשלו בם שעוברים על ודברת בם ולא בדברים בטלים אבל לצדיקים הם ילכו בם היינו הדיבורים ההם הם ממש מדברים בתורה ועבודת הש"י כי מחשבתו דבוקה תמיד לשורשו ולמקורו וזה להם ליבון ע"ד כשלג ילבינו היינו שמושכים עליהם מדה של חסד בחי' ליבון ולרשעים משחירים אותם שהם ממשיכים עליהם את הדין בחי' גבורה גוון אוכם ולצדיקים להיפוך כנ"ל והבן: