Degel Machaneh Ephraim, Vayigash 2

עוד י"ל ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה ע"ד שאמר אא"ז נ"ע זללה"ה כי כל המלכות והגדולה נפסק לו לאדם במלכות שמים וכמאמר חז"ל על פסוק ומלכותו בכל משלה אפי' ריש גרגותא משמיא מוקמי ליה והיינו אפי' שררה קטנה הכל תלוי אם יפסק משמים יגיע לאדם ואם לאו לאו ועי"ז תבין מה שאמרתי על המשנה באחד בניסן ר"ה למלכים כי החודש ניסן הוא גולגלתא דמלכא ושם נעשה רשימו לכל מיני מלכות הנפסקים למלאכים הממונים על האומות זה ישפיל וזה ירים ועל ישראל ועל גוי יחד לפסוק לו גדולה משמים וזה החודש נקרא אביב ואותיותיו מורים על זה בי אב פי' בי גדולה הנקרא אב כמו שמני אלקים לאב לפרעה וכו' גם בי אב היינו אב לכל החדשים גם י"ל אב י"ב שהוא אב וראש לכל החדשים שהם י"ב כמ"ש ראש חדשים ולפיכך בי אב לשון גדולה היינו כי בחודש הזה נפסק גדולה לכל מי שירצה ה' לגדלו ולהמליכו וזה י"ל ויגש אליו יהודה שהיה שורש למלכי בית דוד והיה בחי' מלכות שמים ובו נפסק גדולה לכל מי שירצה ה' לגדלו ולהמליכו וזהו בי אדוני היינו האדנות והגדולה שלך בי הוא תלוי וממני נפסק לך שאני בחי' מלכות ולכן ידבר נא עבדך היינו מהראוי היה שתדבר עמי כעבד אל אדוניו אשר בידו להסיר מעליו את ממשלתו וליתן לאחר וזהו ידבר נא היינו מהראוי הוא שתדבר עמי בלשון עבדך שתכנה עצמך עבד לי והוא שאמר לו ואל יחר אפך בעבדך היינו שאל תכעוס בזה שאני אומר לך שתכנה עצמך לעבד לא מפני גנותך כי כמוך כפרעה היינו כי באמת חשוב אתה בעיני כמלך עצמו אך המלך עצמו ג"כ תלוי בי מלכותו והבן: