Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 23

וזהו ענין התשובה שהזדונות נעשו כזכיות (יומא פ"ו:), שגם המכשולות הם מסדרו של השם יתברך והכנה לדברי תורה, אבל מי שלא זכה לעשות תשובה בחייו אז אחר עומד על דברי תורה שהכין הוא במכשולו, וזהו לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם (חגיגה ט"ו.) רצה לומר במכשולות הראוי לחבירו וחבירו הזוכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן וכמה שכתוב למעלה מענין יהושע ומרגלים, וזהו טענת השם יתברך שובו וגו' ההעמדה על דברי תורה שאחר המכשול שהוא ההעלם שהשם יתברך נוחכ עיניו ומנהיגו, וכשעומד אחר כך והקדוש ברוך הוא שב אליו ואומר שבאמת הכל בידו והשתדלותו אם כן אין כאן מכשול כלל שהרי לא היה מכשול שהרי באמת כך הוא שהכל בידו של אדם, וזהו שנקרא השם יתברך המרבה לסלוח שמצידו הוא הסליחה אבל מצד בני אדם הוא הכרת החטא והחסרון וכמש"נ וחטאתי נגדי תמיד ואף על פי שהתודה ביום הכיפורים זה חוזר ומתודה וכו', (יומא פ"ו:) כי אם האדם יכיר בעצמו שלא היה מכשול רק שהכל משלו וככל האומות אשר סביבותיו הרי הוא באמת מכשול, שמצד האדם צריך להכיר שבאמת אין שום כח לאדם מעצמו ונמצא הימים שהלך בחושך והיה נעלם ממנו שהשם יתברך הוא הנותן לו כח לעשות חיל היה חטא ומכשול ואז השם יתברך יאמר שלא היה מכשול וכנ"ל, ולכן אמרו בזוהר שהעוסק בתורה בלילה אורייתא מודעת לי' חטאו כמה שכתוב בתרגום שה"ש ובמדרש (שמו"ר פמ"ז) כי תורה שבכתב הוא מדת יום ותורה שבעל פה הוא מדת לילה, רצה לומר שהוא בהעלם וחשכות ואינו יודע כלום ורזוהי כסיין ואז אורייתא זו מודעת לי כל חסרונותיו להיות חטאתו נגדו תמיד ויכיר וידע איך הוא חסר מאוד ואין לו מעצמו כלום, ואז זוכה למשאמרו ז"ל (חגיגה י"ב:) העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר יומם וגו', דדייקא חסדו של השם יתברך מצידו ולא מצד האדם וכנ"ל, וחוט של חסד נקרא כדרך שאיתא באסתר חוט של חסד משוך עליה בפרק קמא דמגילה (י"ג.) היינו שלוקח אשה מן השוק ולעשותה למלכה ומושלת הוא חטו של חסד, וכן השם יתברך מושך חוט של חסד על האדם שעושהו מלך ושליט לומר שהכל שלו כנ"ל [והוא נגד החוט של בוכיא דיצר הרע בשילהי סוכה (נ"ב:) ואין כאן מקומו], ויהושע שהיה פני לבנה (בבא בתרא ע"ה.) הוא היה התחלת מדריגה זו של העוסק בתורה בלילה, שמתחלה היה רק תורה שבכתב ומדריגת יום המאיר מאור פני משה שהוא כפני חמה (שם) וכן נקרא התורה על שמו תורת משה, (במדבר רבה פי"ב) ואחר כך התחיל פני יהושע וכל תכלית אורייתי' וחכמתו להיות מודעת לי' חטאוי וחסרונו שהוא חסר אור החמה של משה ומצפה לאור שאיננו ואז יזכה ליום ולחוט של חסד כנ"ל, ולכך פתיחת ספרו ויהי אחרי מות משה.