Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 24

ואמרו ז"ל בבראשית רבה [פרשה ס"ב] כל מקום שנאמר ויהי אחרי חזר העולם לאחוריו כו' ויהי אחרי מות משה מיד פסק הבאר וענני כבוד והמן וכו' אר"י אלמלא שהעמיד הקדוש ברוך הוא אחרים תחתיהם כבר חזר העולם לאחוריו וכו' ויהי אחרי מות משה ויאמר ד' אל יהושע וכו' ע"ש, וביאור זה כי משה רבינו ע"ההיה גם כן אמצעי בין כלל ישראל [של כל הדורות שהיו כולם בשעת מתן תורה כמו שאמרו ז"ל בשבת (קמ"ו.)] לאביהם שבשמים כמה שכתוב דבר אתה עמנו ונשמעה וגו', וכידוע ממה שכתוב בתיקונים מענין ג' נקודות הסגול שהם קובית הלל ואורייתא וישראל, ואורייתא היא הנקודה אמצעית וכמה שכתוב ביאור זה במקום אחר בביאור מאמרו ז בפרשת רבי עקיבא (פ"ח.) אוריין תליתאי כו' ואין כאן מקום להאריך, והנה תורה שבכתב היא כוללת כל התורה שבעל פה מכל הנפשות, ולכך משה רבינו ע"ההוא היה כולל כל הג' מעלות ומדרגות של פרנסי הדור הנזכרים למלעה בתכלית הבהירות כענין אור היום והחמה נגד אור הלבנה, מדריגת הנבואה נאמר ולא קם נביא וגו' ובחכמה ידוע שהוא הכולל מכל נפשות הת"ח שבכל הדורות וכלשון חז"ל (שבת ק"א:) משה שפיר קאמרת ובמלוכה נאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף וגו' שיתאספו כולם מכל מקום יהיה עליו תואר מלך, רק מכל מקום אמרו ז (יומא ע"ב:) שכתר מלכות זכה דוד ונטלו שבענין המלוכה שהוא הפתיחה כחודה של מחט וההשתדלות של בני אדם שזהו מענין התורה שבעל פה ולא מענין התורה שבכתב בזה זכה דוד המלך ע בשלימות המלוכה, אבל מכל מקום גם משה רבינו ע"הנקרא מלך (זבחים ק"ב.) שהרי התורה נקראת על שמו תורת משה שזכה לכך שהשם יתברך אמר לו שהכל משלו, וגם התורה שבכתב שהוא חכמת השם יתברך הוא גם כן כענין לא זז מחבבה עד שקראה אמי (שי"ר פ"ג) שגם חכמת השם יתברך שהשפיע בעולם הוא גם כן משלו, ולכך לא נקרא מלך אלא בסוף, התורה כמו שאמרו ז"ל בפרק קמא דע"ז (י"ט) בתחלה נקרא תורת ד' ולבסוף נקרא תורתו, ולכן אמרו ז"ל (שמו"ר ב') שאמר הנני לכהונה הנני למלכות ולא ניתן לו, והיינו שבאמת היה ההתחלה שהוא התורה שבכתב שנקראת תורת ד' והסוף הוא תושבעל פה שנקראת תורתו ודברי סופרים שהוא דבריהם ומשלהם ובסוף הוא דוד המלך ע ומשיח שהוא יהיה הסוף וסיום של התורה שאז יוכלו כל הנפשות שבגוף שזהו סיום כל התורה שהיא כוללת כל אותם הנפשות וכמו שנתבאר לעיל, ואז יזכה לכך להיות נקרא תורתו רצה לומר שהשם יתברך יאמר שהכל השתדלותו וזהו מדריגת המלכות והממשלה, אבל מכל מקום זכה משה רבינו ע"הלזה מצד התורה שבכתב כי דוד המלך ע"ה ושלמה המלך ע וכן משיח נקראים מלך במקום מלכות שהוא בארץ ישראל ובירושלים ששם הוא מקום המיוחד לבני אדם להשתדלותם,אבל משה רבינו ע"ההיה מלך במדבר ולא בארץ רק בהתאסף ראשי עם והתאספם למקום אחד ולא בפיזור בארץ קחבת ידים זהו הנקרא תורה שבכתב, כמו על דרך משל שנפשות הבנים כשהם במוח האב הם מאוספים כולם מקובצים ומכווצים במקום אחד, אבל כשיוצאים לפועל בפרטות אז מתפזרים זה בכה וזה בכה, וכך מצד התורה שבעל פה הוא הנחלת הארץ שהוא התפשטות נחלה בלי מצרים אבל במדבר היה התאספות ראשי עם, וכל הנפשות מישראל במקום אחד והוא מדריגת התכללותם בתורה שבכתב ומצד הזה הוא משה רבינו ע"המלך שזכה בסוף שנקראת תורה שבכתב תורתו.