Likkutei Maamarim, On Book of Joshua 9

ונמצא שכל הדברים המחודשים מחכמי ישראל בתורה שבעל פה הם גם כן מעצם חכמת השם יתברך בתורה שבכתב רק שהם בגלוי יותר רק באמת רמיזא באורייתא (כמה שכתוב תענית ט'.) ולכך נקרא גם כן ספר רצה לומר חקיקת דברי חכמה של השם יתברך רק שנקרא ספר תתאה (בזוה"ק שם) רצה לומר שהוא למטה במדריגה, כמו שהאשה במדריגה למטה מן האיש כמו שהיה עזרת ישראל למעלה מעזרת נשים ט"ו מעלות שרומז על הבדל המעלות שביניהם, וכך מעלות תורה שבכתב על תורה שבעל פה שזה נקרא עילאה וזה תתאה שהם ממש דוגמת איש ואשה אביך ואמך כנ"ל, וכך המשיל שלמה המלך ע"ה בכל ספר משלי התורה והחכמה לאשת חיל וחכמת העובדי עבודה זרה לאשה זונה, והיינו כי חכמת שלמה היה מה שהיה נובע מלבו ושכלו כמו תורה שבעל פה שנובע מלב חכמי ישראל, ולכך חכמת שלמה נקרא חכמה תתאה בזוהר רצה לומר נגד חכמה של התורה שבכתב ונאמר בו ויחכם מכל האדם שהיה מופלג בחכמה עד שאלו זכה היה משיח ובמה"ק שבנה היה קיים לעולמי עד כידוע מדחז"ל בכמה מקומות, והיינו שהיה משלים הוצאת לפועל כל החכמה של התורה שבעל פה שהוא עצמו הוצאת כל הנפשות מישראל המסודרות בסדר הבריאה כנ"ל, שדבר זה כאשר יוגמר יהיה עת ביאת בן דוד (יבמות ס"ב) ושלמה המלך ע"ה הוא היה בן דוד הראשון ולכך השיג מדריגה זה והיה ראוי לכך לולי החטא, ולכך קרא חכמתו אשה שחכמה הנובעת מלב בני אדם היא דוגמת האשה כנ"ל שמקבלת מן האיש, רק שכאשר החכמה נובעת מן חכמת השם יתברך ורמיזא באורייתא שבכתב כנ"ל שהוא בידיעת הנותן שהשם יתברך משפיע חכמה זו בלבו אז היא נקרא אשה טובה השומרת מינה, אבל חכמת מצרים ובני קדם הוא שהם היו מתהללים בחכמתם שהם המציאו זה, ודבר זה כאשר הוא נבדל מן הנותן כדעתם אז באמת אין השם יתברך נותן חכמה להם וכמו שנאמר יהיב חכמתא לחכימין דוקא ואינה חכמה באמת כלל, רק מצד דמיון העולם הזה שנקרא עלמא דשקרא שניתן מקום לשקר להתדמות גם כן לאמת, אבל התורה שנקרא אמת כמו שאמרו ז"ל ברכות [ה' ב'] על פסוק אמת קנה אין רמוז בה כלל מה שהוא שקר, ונמצא אלו החקיקות דברי חכמה שמהם מתפשט כל נפשות האומות שגם נפשותיהם מובדלות זו מזו ואין דעתן שוות, כי גם בחכמה חיצונית יש הרבה דברי חכמה וגם כן מסודרות בסדר כי כך יסד השם יתברך שיהיה זה לעומת זה ממשכדי שיהיה מקום להיות שקר ואמת טוב ורע והבחירה בטוב, ואלו החקיקות גם כן נקרא ספר וכוללם נקרא ספרים חיצונים ר"ל שחוץ מן התורה שבכתב כמו שנתבאר, והיינו דלא רמיזא בה כלל ובלעם היה כוללם כמו שמשה רבינו ע"הכולל כל חכמת חכמי ישראל וכמו שנתבאר למעלה ולכך המשיל חכמות אלו לאשה זונה המקבלת שפעה מאיש שאינה אישה, וכך אלו החכמות שאין מקבלים שפעם מן התורה והם גם כן נקרא אשה שהרי גם התורה שבעל פה נובעת מלב בני אדם דוגמת אלו, רק שההבדל שאלו יודעים שהשם יתברך הוא המשפיע להם כי הם מכלל הכנסת ישראל המקבלת מהשם יתברך כמה שכתוב בכל שה"ש וכך חכמה הנובעת מלבם היא נובעת מחכמת השם יתברך, ולכך חכמתם רמיזא בתורה שבכתב שהיא חכמת השם יתברך לפי שהוא השפיע להם חכמה זו אם כן ע"כ שהיא כלולה בחכמתו רק ששם הוא בהעלם וכאשר באה לנפש אדם לעולם הזה היא בגלוי, ואלו אין יודעים ומכירים שכל חיותם ושפעם מהשם יתברך ממילא גם כן מדה כנגד מדה אין השם יתברך משפיע להם, וכל חיותם וכחותם וחכמתם נקרא שהוא חיצוני ומחיצונות ולא מתוך הפנימית שהוא רצון השם יתברך, והוא בדוגמת אשה זונה, ולכך היה חטא שלמה המלך ע"ה בנשים נכריות שהם נקרא אשה זונה כי הוא נתעסק גם כן בחכמת כל בני קדם ומצרים ולכך נכשל מדה כנגד מדה גם כן, ואמרו ז"ל (רש"י מלכים א י׳:ד׳ ועיין בשל"ה בעשרה מאמרות) כי הוליד ממלכת שבא את נבוכדנצר שהחריב בית המקדש, והיינו כי מלכת שבא שבאה לנסות את שלמה המלך מסתמא היתה מופלגת בחכמה בין האומות והיינו באותם חכמות חיצונות, ולכך ממנה דוקא הוליד נבוכדנצר כי מזה הצד לא זכה שיהיה בן דוד המקווה ושיהיה בניינו קיים לעלמי עד, כי החזיר לערבב חכמת חיצונות שהם כללות נפשות האומות המתדמה כקוף בפני אדם לנפשות ישראל, והוא ערבבם עם חכמת ישראל שהרי נאמר עליו ויחכם מכל וגו' מסתמא יש לו שייכות עמהם שעם דבר שאין לו שייכות כלל לא יצדק לומר זה גדול מזה, ועל ידי זה השייכות לא נשלם ענין המכווחת של משיח בשלימות שהוא התכלית המקווה שיתברר בשלימות שליטת השם יתברך בעולם, שדבר זה הוא כלל חכמת השם יתברך וחכמת ישראל הנמשכת ממנו ונפשותם כנ"ל, מה חכמת חיצונית הוא היפך זה ממש רק חכמת הבראיה בטבע כאלו הוא מוטבע כך בלי השגחת משגיח עליון, ומהם נפשות אומות העולם שזה מקור כל ענין טוב ורע הנברא בעולם וערבובם הוא ערבוב הטוב ברע שזה היה חטא אדם הראשון, ותכלית העבודה בעולם הזה מתורה ומצות לברר הטוב מן הרע כנודע, ולכך בקשו למנות שלמה המלך ע"ה עמהם (סנהדרין ק"ד:) רק שיצתה בת קול המעמך ישלמנה וגו' שהמכוון בו שאין אתם מבינים כלל ענין שלמה המלך ע"ה ואני מבין יותר מכם.