Likkutei Maamarim, On Shimshon 13

והנה ידוע מהר"ב ז"ל דשמיני עצרת הוא נגד שלמה המלך ע כידוד ושלמה לעולם תכופים ואחר הושענא רבה שהוא נגד דוד בא שמיני עצרת נגד שלמה, והיינו שידוע דכל מגמת שלמה המלך ע"ה להשיג אור זה דמשיח ושיהיה בניינו הבנין האחרון המקוה, ובאמת עלתה בידו ברוחניות שקיימא לן (חגיגה ג':) קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא והיינו קדושת שלמה אך לא בגשמיות והתגלות לעיני בני אדם שהרי נחרב, אך החורבן הוא כטעם שבירת הכלים ולעתיד יתגלה כי גם גוף בניינו קיים לעד וכמו שאמרו ז"ל אך מכל מקום למראה בני אדם היה טענה אליו, ולכך נכתב בכתוב עליו מה שנכתב וכן על שמשון כי שניהם אהבו נשים נכריות וכן שניהם נקראו על שמו של הקב"ה כמו שאמרו ז"ל (סוטה י'.) והוא סוד התגלות האור איך באמת לאמיתו גם גשמיות הגוף הוא ממש דבוק בהשם יתברך כי השם הוא שורש החיות וחיות שלהם ממש הקדוש ברוך הוא, ונמצא הכלים גם כן ככלים שלמעלה דידוע באצילות איהו וגרמוהי חד שגם הכלים אלקות כנודע וגם הגוף קדוש, והיינו כידוע מאמר חז"ל (ראש השנה כ"ה:) על פסוק את ירובעל ואת בדן וכו' דשקיל וכו' ושמשון בדורו כאהרן בדורו כי הוא דוגמת אהרן [והאריז"ל אמר דבדן אותיות נדב שהיה גלגולו והוא פנחס ואליהו כנודע] כי השיג האור מקיף וחשב להשיג גם העגולים בהיותו בסוד עגולים אמו מיהודה ואביו מדן כמה שכתוב למעלה, וזהו כי היא ישרה בעיני שאמרו ז"ל (סוטה ט':) שמשון בעיניו וכו' פירוש שהיה מופלג בעיניו והיינו שהיה כל כך קדושה בעיניו עד שאמר מאחר שהיא ישרה בעיני בודאי רצון השם יתברך כך שאי אפשר שעיני יחמידו דבר טמא, ובאמת מפורש בכתוב כי מאת ד' וגו' ואם כן למה נענש רק לפי שנתגאה בעיניו כמו שהמשילוהו לסוטה דבקשה את שאינה שלה, שפירוש עיניו הוא סוד שהגיע לאבני שיש טהור דהוא לקביל תרין עיינין וכו' כמה שכתוב למעלה, כידוע בעץ חיים ריש שער אעל פסוק דהעינים ששם הראיה הוא סוד נשמה לנשמה שהוא אור שארץ ישראל ליכנס בפנים בג' מדרגות דנר"נ שהם ג' מדרגות דראש תוך סוף הנזכר למעלה שהם בפנים הכלי ומה שארץ ישראל ליכנס בפנים נעשה בסוד אור מקיף הנקרא נשמה לנשמה והוא סוד ראיית העיינין שהם יוצאים מהחכמה שבמוח כי זה האור מקיף הוא בסוד החכמה שהוא אור מקיף לכל מדריגה דנר"נ כפי אותה המדריגה ונמצא האור מקיף זה שהוא הנשמה לנשמה חלוק גם כן לג' מדרגות דנפש רוח ונשמה אבל יש עוד אור מקיף הנקרא יחידה שמקיף הכל בשוה במדריגת הנשמה ואין בה חילוק ולכך נקרא יחידה וזהו בסוד הכתר יעוין שם, ונמצא דיש ב' מיני אור מקיף הא' במדריגת יושר והב' במדריגת עגולים והעגולים גדול מן היושר בזה, אעל פסוק שבאור פנימי העגולים במדריגת נפש שהוא למטה ממדריגת רוח דיושר וכן האור מקיף דעגולים שהוא כפי ערך האור פנימי קטן מאור מקיף דיושר שהיא כפי ערך אור פנימי שלו, מכל מקום זהו מצד האור פנימי [והאור מקיף מצד חלוקתו הנמשך מן האור פנימי כמו שיש חילוק דרך משל מן אור מקיף דאדם לאור מקיף דבהמה וכמובן] שמה שהוא מושג בשוה לכל בהכרח הוא פשוט יותר ממה שאינו מושג אלא לכל אחד לפי מה שהוא אדם ובעל שכל, אבל האור מקיף דהיינו העדר השגה לשום נברא שאין בו השגה בפנימיות רק בסוד מקיף אם כן ודאי גדול הוא ההשגה והאור הנעלם בשוה מכל הנבראים אפילו מבעל שכל היותר גדול מאור מהשגה הנעלמת במדרגות כפי איכות הבעל שכל המשיג, ולכן לגבי אור פנימי שהוא אור המושג למקבלים היושר גדול מעיגולים, אבל לגבי אור מקיף שרצה לומר אור הנעלם מכח ההשגה דכלי קבול ונשאר רק בסוד מקיף [כמו דרך משל האדם משיג השמים שרואה בעיניו אבל רחוק הוא מהם להגיע עד תכלית עניינם שקראום הקדמונים גשם חמישי שלא נדע איכות ענין גדם ההוא רק נודע ונראה לנו שיש גשם שמימיי המקיפנו] העיגולים גדול, וכמו שהוא בכלל האור מקיף דכללות העולמות שהוא המקום פנוי ואויר הקדמון שהאור מקיף הוא עצמות אין סוף הוא אור מקיף הכללי בסוד יחידה והוא גדול מאור מקיף הכללי בסוד יחידה והוא גדול מאור מקיף הפרטי המתחלק לכל כלי וכלי מן הכלים שבפנים, וזה סוד נעוץ סופה בתחילתה דראשית הכל מצד האור מקיף הוא עיגולים וכן סוף הכל מצד האור פנימי הוא עגולים ולכך האור מקיף דבוק לעגולים, והאור מקיף דבעגולים שהוא סוד יחידה הוא דבוק ממש בעגולים כי מצד היחוד הזה שהוא יחיד ומיוחד ממש נגלה תיכף אור העיגולים דרצה לומר היחוד גם בפנימיות בענין ממלא כל העולמות דבמדריגת היחוד, על זה א' בספר יצירה לפני אחד מה אתה סופר דלא שייך כלל לומר פירוד וחציצה בשום ענין בעולם וכל העולמות אין חוצצין לפניו כלל דאלו היה חוצצין אם כן אינו יחידה, ואם כן מדריגת יחידה היא עצמה גלוי מדריגת העיגולים שהוא אור פנימי של כל הבריאה כפי התיקון שאין שם שבירה כלל, ואמנם תרין עיינין שהוא האור מקיף בסוד יושר כנ"ל הם נחתין תרין דמעין לימא רבא על שבירת הלוחות כדאיתא שם בתיקונים, ואעל פסוק שמצד המקיף גם שברי לוחות מונחים בארון מכל מקום אור מקיף זה הוא כפי מדת ומדריגת האור פנימי וחלוק למדריגות, ואם כן בשברי לוחות דאין שם אור פנימי רק רשימו גם אור מקיף הזה הוא רק כפי מדריגה זו דאור פנימי שהוא הרשימו דהעדר האור כנ"ל, כך האור מקיף שמהעינים הם התרין דמעין דנחתין לימא רבא היא מדת המלכות כידוע שזה מדת העגולים והשבירה שהוא במידה זו כנ"ל, והיינו שמצטער על השבירה והעדר האור פנימי וצער זה זהו האור מקיף שבמדריגת עיינין ונשמה לנשמה לנשמת האור פנימי שבשברי לוחות וכלים דלכך נקרא נשמה לנשמה שהוא כפי הנשמה כך הוא נשמה לנשמה, והאבני שיש טהור הם לקביל תרין עיינין אלו שמקיפים אותם אך מכל מקום נקראים אבני שיש טהור כי הרי מכל מקום דבוקים באור מקיף זה ואור מקיף זה דבוק באור מקיף דיחידה שהוא מקיפו גם כן וביחידה לא שייך כלל תרין דמעין כי הוא פנימי כלל שבבחי' רוח ונפש דהיינו עיגולים ויושר ששם היתה השבירה שהם נגד ז' תחתונות כידוע, [רק דהכא היה במדת המלכות שהוא מדת העגולים שביושר], אבל הנשמה היא נגד ג' ראשונות ששם לא היתה שבירה והאור מקיף הזה הוא כולו במדריגת אור הנשמה ואין חילוק אצלו על ידי השבירה כלל דלא שייך גבי' וכנ"ל: