Likkutei Maamarim, On Shimshon 18

וידוע בספר יצירה דבאות ק' נברא חודש אדר והוא ממש דוגמת ה' שנברא בו חודש ניסן כמו שאמרו ז"ל (מגילה ו') מסמך גאולה לגאולה שגם הוא חודש הגאולה, רק החילוק שזה משפיל גאים ובו מחיית עמלק אשר קרך שהוא מכח אותיות ק"ר כי הוא ראשית גוים כנודע ולכך נאמר ונהפוך הוא אשר וגו' שהתיקון לזה על ידי ההמתקה נעשה ממש להיפך ועולם הפוך כמה שכתוב למעלה, והנס היה על פי דרך הטבע היינו מנהג זה העולם שהוא עלמא דשקרא ובאות ק' עצמו נעשה הנס על ידי עבירה לשמה דאסתר שמילוי וקבלת העובר דרי"ש רשע שהוא אחשרוש שבו נאמר ופושעים יכשלו בם שנתכוין לדבר עבירה כמו שאמרו ז"ל (נזיר כ"ג.) בלוט ובנותיו והחשק שלו רע, והיא לא חשקה לזה רק מילוי החשק אצלה נקרא ק' קדוש כמו שאמרו ז"ל (מגילה ט"ו.) שלבשתה אז רוח הקודש ונתהפך מר למתוק ונשפל עמלק ורבים מעמי הארץ מתיידים וגו' שהמר נמתק אבל ניסן הוא גלוי האמת ומגביה שפלים ופורעניות מצרים היה במורא גדול זו גלוי שכינה וכמש"נ ועברתי וגו' אני ולא אחר והוא בה' שהוא קבלת העובר דקדושה היינו המילוי מצמאון כנסת ישראל לדודה על ידי התגלות אור השם יתברך, ונצטוו אז במצה כידוע בזוהר נשא ושאר מקומות דמצוה רומז לה' אחרונה, פירוש שמילוי החשק הוא בגוף של מעשה והלך נפש על ידי זה הוא המילוי וקבלת העובר ונעשה מד' ה' ומצה חסר הוי"ו הרומז לתורה לפי שאז היה קודם מתן תורה כי מתן תורה הוא האמת בקנין גמור, ויציאת מצרים היה עדיין בראיה לבד כמו שאמרו ז"ל (מכילתא בשלח) ראתה שפחה וכו' והיה המצה דהיינו דסתלקות השאור שבעיסה והיצר על ידי החפזון שהוא במהירות כרגע בעת הבהירות הגדול נסתלק היצר שלא הספיק בצקם וכו' עד שנגלה וכו', ואלמלא תשהה העיסה רגע אחת תחמיץ שעדיין אינו כן בקנין דהיינו שהוא כך ומוכן לכך רק אדרבא מוכן להיפך ועל ידי החפזון נעשה כך כי דבר זה של העדר היצר לגמרי אי אפשר, וכמה שכתוב במדרש הנעלם (פרשת תולדות) על לבן דגם לעתיד יהיה יצר כדי שיהיה חדוותא דשמעתא רק דנקרא לבן דאתלבן רק במהירות כרגע, ובשבועות נאמר לחם חמץ שאז הוא האמת בקנין גמור ואין לחוש ליצר, ובניסן הוא המראה עינים והתחלת האמת, ואדר סוף השקר והשפלתו עד שמגיע להסוף שהוא גם כן קשוט והוא הק' דאזיל בתר ה' כגונא דקופא בתר בר נש כמה שכתוב בזוהר תרומה וגם הוא מקבל עובר ומילוי חשקו על ידי עבירה לשמה שהוא גם כן מצוה ונקרא עת לעשות לד' הרומז גם כן לה' אחרונה כמה שכתוב בזוהר ריש אחרי, וחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע וכו' שאמרו ז"ל (ברכות מ'.) אין לך דבר מביא יללה אלא יין והוא ראשית חטאי העולם באדם ונח [שממנו נשתכלל גם כן העולם אחר המבול שנתקן כל מה שעבר על ידי המבול], וכאן אדרבא זהו מצותו [והשכור כל מעשיו בלא דעת רק אונס כפוהו כנ"ל וזהו תיקון כל מעשה העבירות], ולכך הוי' המושלת בחודש זה הוא בצירוף מהופך ממש כידוע והוא על דרך עולם הפוך הנזכר למעלה שנעשה על ידי תיקון השקר, והיינו דסדר הוי' הוא סדר ההמשכה מתחלת המחשבה עד סוף המעשה כמה שכתוב למעלה וזהו המושלת בחודש ניסן כמה שכתוב בזוהר ניסן אתוות כסדרן ותשרי אתוון למפרע, פירוש שהסדר הוא ממעלה למטה וכן בניסן היה התגלות האור מלמעלה למטה כידוע שהיה באתרועתא דלעילא לבד בלא אתערותא דלתתא כמו שאמרו ז"ל (ויקרא רבה פכ"ג) על פסוק גוי מקרב גוי ובשאר מקומות, מה תשרי שהוא חודש הדין וכידוע מהאריז"ל והוא גם כן בתוספות בראש השנה [כל זה א'] ד"ה כמאן עמה שכתוב מתחילה וכו' ולבסוף בראו במדת הרחמים דבזה נתקיימו דברי שני האימורים דבניסן ותשרי נברא העולם, ובתשרי הוא הרת עולם במחשבה [וקיימתי דבר זה מסברא דנפשי' בקונטרס משיב הטענה שלי] והוא במדת הדין ולכן צריך אתערותא דלתתא מקודם ואתוון למפרע שנקרא שהאור מתחיל מלמטה על ידי אתערותא דלתתא מוליד אתדל"ע למעלה ולכך הוי' המושלת בתשרי צירוף והי' הבנים קודמים לאבות, ולכן אמרו בניסן נגאלו בתשרי עתידים להגאל כמו שאמרו ז"ל (שמו"ר פכ"ג) דלעתיד לבוא נאמר שיר חדש לשון זכר ובמצרים שירה לשון נקיבה, היינו כמה שכתוב (ברכות ס'.) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר מה במצרים היה איש מזריע תחלה האתדל"ע קודמת, ואתערותא דלעילא ודלתתא הם מיין דוכרין ומיין נוקבין כידוע ובתשרי בבנים ואבות עצמם היה הדכורא קודם דהיינו לעולם כח הפועל ואחר כך הנפעל רק שאתערותא דלתתא קדמה לאתערותא דלעילא, ולכך נקרא גם כן גאולה עתידה למעני למעני אעשה כי מאין נולד האתערותא דלתתא והתעוררות הרצון בהם זהו גם כן מהשם יתברך וכח הפועל שבנפעל הוא השם יתברך בפועל הכל, וכידוע דשם ב"ן שהוא מ"נ מקבלת האשה מבעלה בשעה שעושה אותה כלי דלכן אין האשה מתעברת מביאה ראשונה שאין לה מ"נ וכמה שכתוב בעץ חיים שער מ"נ ויהיה הגאולה על ידי השם יתברך, מה גאולת אסתר היה הגאולה בגלוי רק על ידי אסתר ולא נגלה כלל שרק יד ד' עשתה זאת כבמצרים שהוא ראש כל הנסים ואסתר סופן כמה שכתוב ביומא (כ"ט.) וכמו ניסן ראשית השנה ואדר סופה וסוף מעשה במחשבה תחילה, פירוש דבוק בעומק ראשית הקודם לתחילת המחשבה בסוד אשת חיל עטרת בעלה כמה שכתוב הנני עושה חדשה וגו' נקיבה תסובב וגו' כמה שכתוב בזוהר על ד' על ד' ממש שהקדוש ברוך הוא מוסר הכל בידי הצדיקים ולא זז מחבבה עד שקראה אמי (שי"ר פ"ג) וכאלו הם העושים. הקב"ה גוזר וצדיק מבטל (מ"ק ט"ז:):