Likkutei Maamarim, On Shimshon 2

והנה כל כלי משיג כפי מה שהוא וכך האדם כפי מה שהוא כך הוא משיג להשם יתברך, וידוע דאיברי הגוף הוא מלבוש לאיברי הנפש היינו שמסתמא כמו שאנו רואים חלוקת הגוף לאיברים כך הנפש המתפשטת בתוך אותם איברים כך הנפש המתפשטת בתוך אותם איברים ומחי' אותם היא גם כן מתחלקת לאיברים, ואינו דומה חיות הנפשי של הראש לחיות הנפשי של הרגל דרך משל וזה ידוע, ואם כן יש בנפש גם כן חלוקת מדרגות שהם בכלל ג' מדרגות שבקומת אדם הראש והגוף והרגלים שהם למטה מן הגוף, והנה במה משיג האדם להשם יתברך בנפש נמצא ההשגה גם כן חלוקה למדרגות שאינו דומה ההשגה שמשיג בחלק מן הנפש שנקרא ראש ומוח דרך משל לההשגה שמשיג בחלק שבה המכונה רגל, וכך כלל הכנסת ישראל קומה שלימה יש נפשות ראשי הדור ויש עיני העדה ויש דוגמת הלב ויש דוגמת הרגלין וכדומה כל האברים ואין השגת אחד דומה לחבירו כפי מעלתו והקומה בקומת כלל הכנסת ישראל, ונמצא השגת אלקות שבנפש האדם היא קומה שלימה כקומת הנפש והגוף היינו שבכל חלק ממנה יש השגה בענין אחר כפי ענין שהוא אותה אבר כלי להשיג, ונמצא אור אלקות המושג לאדם הוא ממש דמות אדם המשיג, וזה סוד בצלמנו כדמותינו היינו שבאמת השם יתברך האציל אורו יתברך בדרך קו וצמצום עד שלא ברא את האדם רק שהאצילו לצורך האדם שהיה בדעתו לברוא ומסתמא לא האציל וצמצם יותר מכפי הצורך לאדם שיברא כפי מה שיוכל להשיג היותר שלם במין האדם הנברא כפי הכלי שלו, ונמצא האציל השגה דבמות וקומת אדם רצה לומר השגת אלקות מורגשת לנברא בחלקים אלו כחלקי האדם, ונמצא שהאור האלקות המצומצם הוא בדמות אדם ואחר כך שברא אדם המשיג אותו אור אמר בצלמנו כדמותינו, ואמר בלשון רבים כי באור זה המצומצם מאחר שהוא נחלק למדרגות כפי מדרגות קומת האדם הרי יפול בו לשון הריבוי, אך באמת הכל אחד ומיוחד באמת כי הכל אור אחד מאור אין סוף רק שזה נעלם ונתלבד בכך מלבושים וצמצומים עד שהוא מושג בענין כך וזה בכך צמצומים ומזה הדרך עד שהוא מושג כך וההבדל ביניהם אינו מעצמותם רק מצד הצמצומים והלבושים שהוא לאדם המשיג שמשיג כך ומשיג כך, ולכך אצל האדם אמר לשון ריבוי בצלמנו שבהשגה שאצלו שמצידה נתייחס בצלמנו לגבי דידי' היא לשון רבוי אבל הוא מכיר שבאמת הוא יחוד ויברא וגו' ויפח וגו' לשון יחיד, והנה קומה זו של אור פנימי של כל העולמות וכללות המקום הפנוי שהוא הנקרא אויר קדמון אותו אור פנימי וקו יושר שהאיר השם יתברך לתוכו דרך צמצום נקרא אדם קדמון כידוע, ונמצא לכלל הבריאה שהוא האויר קדמור אור פנימי ואור מקיף וכן לכל נקרא הוא במדה זו כי כח הפועל בנפעל וכפי מה שהוא בפועל הראשון שהוא אור השם יתברך המצומצם בכלי הנקרא אדם קדמון כי לגבי אין סוף לא שייך כלל שם פועל וענין פעולה מאחר שהוא אין סוף רק מצד האור המצומצם ויש אור פנימי ואור מקיף האור פנימי ביושר והאור מקיף בעיגול, והנה בעגול אין מדרגות ואין שייך ימין ושמאל ומעלה ומטה לגבי קו עגולי שהוא מכל סביביו מרחק שוה מן הסובב, אך מצד היושר יש החלוקות דמעלה ומטה שמצידם הג' מדרגות דגוף ראש ורגלים הנזכר שהראש והרגל הוא מעלה ומטה ומאחר שיש ב' קצוות בהכרח יש אמצעי והוא הגוף וכן יש ימין ושמאל וגם כן בהכרח אמצעי, ונמצא כל אחד מן הג' חלוק לג' אלו דימין ושמאל ואמצע והם ט' והמקום הכוללם הוא העשירית זהו בכלל חלוקת המדרגות שיש לתפוס בקו יושר המתפשט היינו ט' מדרגות מצד עצמו והיה מצד המקום רצה לומר כי ענין אותו קו הוא אור שרצה השם יתברך להאיר לאותו מקום וכלי הקבול לאותו אור והנה יש באותו אור ג' כחות היינו כח עצמותו מכח וענין מה שהוא מקבל מלמעלה וענין מה שהוא משפיע למטה וזהו ראש וסוף אמצע, וגם כן יש בו כח דימין ושמאל רצה לומר כח מרובה וחזק וכח מועט ורפה שמאחר שהוא מצומצם ומוגבל בהכרח יש בו החיזוק והרפוי שזהו ימין ושמאל ובכל ב' קצוות יש בהכרח אמצעי ובינוני שהוא קו היושר, ואלו הם ט' מדות ומדרגות שיש לאותו אור מצד עצמו רצה לומר מצד כחו מה שהוא בכח שיש בו כח ג' מדרגות כל אחד כלול מג' ומצד מה שהוא מוציא לפועל זהו מדריגה העשירית דרצה לומר גמר הוצאת כחותיו מן הכח לפועל, וזהו מצד המקום רצה לומר מצד שמוציא כחותיו לפועל במקום והוא משפיע כחותיו בכלי שלו הנה כח זה יש גם כן בו בהכרח שיש באותו אור כח המוציא כחותיו מן הכח לפועל, והוא הכח העשירי [וזה סוד שנקרא עטרת היסוד ונקרא נוקבא ואין כאן מקומו לבאר הכל] שהוא היותר קרוב אל הכלי קיבול והמושפע כי מסתמא שימוש כל כח הוא כפי מעלתו, והרי מעלת כח זה אינו מעצם מעלת האור רק מצד הוצאתו לפועל והשפעתו בכלי המקבל לכך הוא האחרון שבכחותיו המחבר את השופע עם המשפיע ומוריד השפע מן האור אל הכלי: