Translate this website
ב״ה
← Library

ספר ליקוטי מאמרים, עניין שמשון 9

Likkutei Maamarim, On Shimshon 9

Standard

AI-generated narration

1

וכולם גם כן נכנסו לפרדס שהוא גן עדן דמט"ט דיצירה, כדאיתא בזוהר [בראשית כל זה א'] ובתיקונים ששם עץ הדעת טוב ורע דאתהפיך ממטה לנחש ומנחש למטה כדאיתא שם ובתיקונים כמה פעמים, וכמה שכתוב במדרש (בראשית רבה) על חנוך דהוא מט"ט אדם דיצירה שסילקו הקב"ה קודם זמנו שלא יחטא, כידוע דביצירה הטוב ורע שקולים זה כזה ואחריו כל א' ימשוך כמה שכתוב בקדושין (מ':) לעולם יחזיק עצמו חציו וכו', ורבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום היה בשלום עם שלום כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה וכו' כנ"ל דהכלים הראשונים לא היו יכולים להחזיק האור וברכת ה' מפני שלא היה בהם שלום, ומצד האור מקיף רודף שלום כנ"ל היינו דרודף שגם מי שאין בו שלום יהיה לו שלום ולכך מקיף גם הכלים הנשברים כנ"ל, אבל הוא נעלם ואי אפשר להציץ להאור מקיף בכלים דעץ הדעת טוב ורע שהכלים הנשברים מפסיקים ביניהם אלא כשיעבור דרך עליהם ושם נשארו בן עזאי ובן זומא, ואחר כי כולם היה שורש נפשם משבירת הכלים ועולם הנקודים שאינם כלי מחזיק ברכה ואור שלמעלה מהשגתם וכל דבר בהכרח כלול מג' ראש וסוף ואמצע כמה שכתוב למעלה והראש דכלים הסמוך לאור מקיף הוא בן עזאי ועליו הכתוב אומר יקר בעיני וגו' כמה שכתוב בויקרא רבה (פ"ב) י' נקראים יקרים וכו' ומיתתן של חסידים והוא כדרך שאיתא בב"ר (פ"ט) והנה טוב מאוד זה מות שהוא יקר שגם בהעלם עצום כזה עד שמגיע למיתה ממש שם גנוז אור השם יתברך והוא עצם דשבירתן של כלים זהו מיתתן, והאמצעי הוא בן זומא שעליו הכתוב אומר דבש מצאת וכו' שבו יש קצת העלם מאור מקיף מצד חיצון הכלי ולכך לא היה לו לחפוץ יותר מהשגתו, וסופן אחר שהיה בהעלם גמור עד שחשב ב' רשויות פירוש שהתבוננות האור שלהם היינו איך הוא אור האלקי בכל דבר וכשהגיעו לאבני שיש טהור דהיינו הכלים הנשברים השיגו שהנה גם הם מעצם אלקות הם נמשכים, והנה זה קושיא גדולה דאתה הסבות וגו' (כמה שכתוב ברכות ל"א:) שטען גם כן איוב בראת צדיקים בראת רשעים כמה שכתוב פרק קמא דבבא בתרא (ט"ז.) שביקש להפוך קערה על פיה, פירוש קערה הוא כלי קיבול לאור השם יתברך והעולם דומה לקערה כדאיתא בירושלמי הובא בתוספות בעל זה, ועל פיה היינו שאינה כלי קיבול היינו שהשם יתברך ברא הרע בעולם שיהיה רע דל"י מתורה תבלין שהבריאה היה כדי לנצחו על ידי אור השם יתברך בתורתו, והנה אותם כלים הנשברים שהוא תחילת הבריאה דמדת הדין היינו תוקף הצמצום וההעלם כטעם יצרו של אדם מתגבר בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו (קידושין ל':) הוא שיתוף מדת הרחמים דאחר כך בעולם התיקון, אבל מצד אותם כלים באמת אין יכול לו שהוא תכלית ההעלם, ולכך מצד מידתם אין שום תירוץ והקושיא חזקה על מי שאנו רואים שיצרו תקפו לעבור כדר' אלעאי (מו"ק י"ז ע"א) ולמה לא היה הקב"ה עוזרו, אך התירוץ שתוק כך עלה במחשבה לפני שאמרו (מנחות כ"ט:) על מיתתו של רבי עקיבא כי כך היה רצון העליון שלמעלה מן השכל והשגה אנושית, וכשמגיע לאותו רצון העליון ושורש הנעלם מרצון השם יתברך בבריאה שהוא סוד האור מקיף כמה שכתוב במקום אחר שם יראה דבאמת הקב"ה מקיף הכל והוא עוזרו גם כן הגם שהוא הולך בגיא צלמות וגו' אתה עמדי אבל זו אי אפשר להשיג מהשגת השכל כי האור מקיף הוא אור שאינו יכול ליכנס במוחין לכן נשאר למקיף כידוע, ולכך אחר טען ב' רשויות דיש רשות בפני עצמו לידע טוב ורע ואם כן יוכל לבחור ברע כי הנה זו הקושיא היא קושיא הידוע מידיעה ובחירה וכנודע והיינו דמאחר שרואין שניתן בחירה ברע אם כן אין רשות לידיעת השם יתברך מקפת על זה ולכך חשב שאין עזר השם יתברך מגיע לזה כי הוא מוכרח כשיצרו מתגבר להרע ונמצא הוא רשות בפני עצמו, ולכן בחר ברע כדי ליהנות גופו וזה שאמרו דחזא למט"ט וכו' כידוע בתיקונים דמט"ט נקרא יקו"ק הקטן וכמו שאמרו ז"ל (סנהדרין ל"ח:) ששמו כשם רבו ואל תמר בו אל תמירנו, כי עץ הדעת טוב ורע הוא אילן גמור תמירנו, כי עץ הדעת טוב ורע הוא אילן גמור כמו אילנא דחיי פירוש אילן נקרא המקיף כל הענפים והסעיפים מראש וסוף עד השורש הכל שיש בו גם כן שורש מושרש וכך הוא תוקף העץ הדעת דטוב ורע כידוע, ולכך הוא כותב זכיות וחובות לפי שהוא עץ הדעת טוב ורע היינו זכות וחוב, וחזי' דיתיב כי באמת אין ישיבה למעלה פירוש כמה שכתוב (פסחים ג'.) באיש קראו מרכב ובאשה קראו מושב, ומעשה מרכבה נקרא מצד הדכורא שהקב"ה רוכב על כל הנבראים והאבות הן המרכבה, (בראשית רבה פפ"ב) ומצד הנוק' הוא מושב כטעם אין ישיבה בעירה אלא למלכי בית דוד (יומא כ"ה.) וכדרך שנאמר מכון לשבתך עולמים שבית המקדש והמשכן הוא מקום להשראת שכינה נקרא לגבי השם יתברך ישיבה, שמדת השכינה רצה לומר מה שהקב"ה שוכן בלבות בני ישראל זה נקרא אצלו ישיבה ולא רוכב וזה שאמר אין ישיבה וכו', רק למכתב זכוותא דישראל נשתתפה מדת כנסת ישראל בו שהוא הישיבה שניתנה למלכות בית דוד נמצא הישיבה אינו מצד עצמו רק דאתיהיב לי' רשותא, והוא חשב דהוא מצד עצמו פירוש דעצם הכח דטוב ורע הוא רשות בפני עצמו רק לפי שהוא מכל מקום מקבל מלמעלה דלכ"נ אחר שידע רבונו וכו' (קה"ר פ"ז) כי הוא הציץ בפרדס החכמה איך הכל מלמעלה רק חשב השם יתברך עשאו רשות בפני עצמו, וכמו דרך משל בעולם הזה איש ואשה שמאיש לוקחה זאת ומכל מקום היא כרשות בפני עצמה קודם נשואין, ולכך הוא מעצמו במדריגת נוקבא דשייך בו ישיבה, ולכך אתיהיב רשות למימחק זכוותי' כי פירוש זכות לשון זך ואור ולפי שעל ידי האור שלמעלה מהשגתו נסתלק כל האור ממנו שחשב ב' רשויות חס ושלום ונעשה כטעם שברי כלים שנסתלק האור והזכות שלו והוא בשיטתו שכבר הוא כמו מוכרח כנ"ל אמר איזול ואתהני, ומכל מקום גם הוא בסוד השברי כלים עצמן שגם כן מונחין בארון וכמה שכתוב (חגיגה שם) ר"מ רימון מצא שהוא כמה שכתוב (סנהדרין ל"ז.) כפלח הרימון רקתך אפילו ריקנין שבך וכו' שמי שנתרוקן ממנו האור דומה לרימון, אך להיותר מצד הפנימי שבשברי כלים הרחוק לגמרי מאור המקיף לכך הגיע לחשוב הכלים לנבדלים בפני עצמו אבל ג' קליפות האסורות וקלי' נוגה הידועים הם למטה מגוף עצם הכלים רק נמשכים מכחם כי עצם הכלים הם אבני שיש טהור, וזה שאמר רבי עקיבא שלא יאמרו מים מים פירוש שיש בהם פירוד באמת חס ושלום דזהו דובר שקרים וכו', כידוע דהאי עלמא נקרא עלמא דשיקרא פירוש שבאמת כל מה שנראה לעין הוא שקר ודמיון דמה שלפי שעה נקרא שקר והרי לעתיד יהיה תחיית המתים יתברר דהמיתה היתה דמיון וכמה שכתוב היינו כחולמים ומה שבחלום אינו אמת כלל, וכן כל ענייני העולם הזה לעתיד לבא יבולע המות לנצח ויסתלק הרע לגמרי ויכלו האומות כטעם ד' בדד וגו' ונמצא כל העולם הזה שקר באמת, וכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא שבאמת בעצמיות הכלים הנשברים מצידם הם אבני שיש טהור ומיוחדים בתכלית היחוד אף לאחר השבירה בהשם יתברך, וזה השיג רבי עקיבא על ידי שנכנס בשלום שהיו כליו מתוקנים לקבל אור הראוי ולא נפל מכח הקושיות וחקירות והשגות שלמעלה מן השכל כי השיג האור מקיף שהשם יתברך מאיר עליו למעלה משכלו והשגתו כטעם מיתתו שאמר כל ימי הייתי וכו' (ברכות ס"א.) שביקש להשיג אור השם יתברך שלמעלה מהשגתו שזה נקרא בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך שהוא המיתה ושבירת הכלי לגמרי אפילו הכי מבטל א"ע כולו לגבי אור מקיף דהשם יתברך, ולכך יצא גם כן בשלום שהיא השגת האור מקיף שהוא אוהב שלום וכו' וניתן לו ברית שלום כמידתו:

Text editions & licenses

R' Zadok -- Likutei Maamarim · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion