Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 10

ולכך פרשיות אלו קורין בחנוכה שהיה הנס בשמן שרומז לחכמה כמו שאמרו ז"ל בבבא בתרא ובמנחות (פ"ה:), כי טמאו כל השמנים היינו בני יון על ידי חכמת יונית שהיא נגד תורה שבעל פה זה לעומת זה כמה שכתוב במקום אחר דאריסטו ראש חכמיהם היה בימי שמעון הצדיק ראש חכמי המשנה [ועל ידי חכמת יונית העלו חזיר כדאיתא במנחות (ס"ד:) הוא אדום כמה שכתוב שדרשו חז"ל (ויקרא רבה פי"ג) על פסוקי ואת החזיר יכרסמנה חזיר וגו' וכמו שאמרו ז"ל (איכ"ר פ"ב) יש חכמה באדום שנאמר והאבדתי חכמים מאדום ועל ידי זה עלו, ומלכות יון המשילו ז"ל (ויקרא רבה שם) בנמר ובמגן אבות לתשב"ץ על משנה עז כנמר שהנמר ממזר מארי וחזיר הבר, פירוש ארי הוא בבל כמו שאמרו ז"ל (שם) ובבבל הוא יסוד תלמוד בבלי כמה שכתוב במקום אחר כמו התרגום לשון בבל אחורים ללשון הקודש כן תורה שבעל פה לתורה שבכתב והמשניות חוברו בארץ ישראל תחת ממשלת רומי וחבורם הוא תורה שבעל פה ואין כאן מקום להאריך] וכל אחד בזוהר דאינון קריבין לאורחי מהימנותא כי אין בין מים עליונים למים תחתונים אלא כמלא נימא ובס"ר שרק כותל דק כחוט השערה מפסיק בין ג"ע וגיהנם וזה טוב וזה רע, רק על ידי הדמיון טעו הרבה אחריהם [גם בדורות אחרונים כנודע] וטמאו כל השמנים הם כל החכמות אמיתות של חכמי ישראל נטבעו ונתערבו בחכמות חיצונית ונעשה נס על ידי הכהנים שהם מלמדי התורה בישראל כמש"נ ובאת על הכהנים יורו משפטיך, והתחלת תורה שבעל פה על ידי עזרא שהיה כהן וכן אחר החורבן על ידי ר' יוחנן בן זכאי הכהן עי' בהקדמת פירוש המשנה וביוחסין, וכהן גדול הגדול בחכמה מהם נמצא כך שמן חתום בחותמו שברוב חכמה שבו חתום פך והוא כלי חרס קטן, כענין פכים קטנים דיעקב שידוע שהם נפשות מישראל היותר גרועים כדש"נ איכה נחשבו לנבלי חרש וגו' וכמה שכתוב (סנהדרין נ"ב:) דומה לקיתון של חרס וכו' ועל זה נשתייר יעקב אבינו להעלות גם העמי הארץ שגם בהם יש תורה שהוא מדת יעקב, והחכמה הנמצאת בעמי הארץ שאין להם שכל להתחכם בחכמות בני נכר היא שנשארת טהורה וטמונה בתותמו של כה"ג כידוע בענין כל הגדול מחבירו וכו' כי ר"ק מצוי' בת"ח ולא ב ע: