Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 9

והנה החכמה תתאה הוא החלום עצמו כנ"ל ובעל החלום הוא יוסף הצדיק המשפיע לחכמת שלמה כנודע, פירוש כי דבר זה שהדמיון הוא מלא חכמה דבר זה הוא ב שלמה המלך ע בנו של דוד המלך ע שהקים עולה של תשובה והוא היה לו ירידות הרבה כנ"ל הכל לצורך עליה עד שעלה למדריגה זו שאין צריך בם גם הדמיון הוא מזוכך, ודבר זה אי אפשר רק על ידי ירידה כמו דרך משל גורף ביבין ומנקן ע"כ צריך לירד לתוך הביב ומתטנף אך אחר כך מתנקה ומתוקן להלוך בני אדם, אך דרגא דיוסף הצדיק להיות שמור מן העבירה בכל כחו ושלא להיות גורף ביבין כלל ומדריגתו הוא שאין דמיון כלל היינו שמתרחק מכל מחשבה ורצון ומעשה של דמיון ומתעסק בעלמא שלא בכונת מכוין הכל לשם שמים, ולכך גם חלמותיו היו אמת אבל נתברר אמיתתן כשמלך שהוא אחר שאירע לו מה שאירע כנ"ל, כי ההתרחקות מן הדמיון כמטחוי קשת אין אמיתותו מבורר עדיין שהרי זהו במחשבה שבמוח שנעלם מעין כל, רק בירידה לצורך עליה שהוא משוקע בדמיון ומעלהו הכל לד' שיהיה כולו דברי תורה דבר זה הוא רק על ידי ההמשכה מלמעלה דבר זה שאין דמיון בעולם היינו איך מלכותו בכל משלה ואין עוד מלבדו וד' אלקים אמת איך אפשר ליהיה בעולם מה שאינו אמת ועל ידי זה מתעלה הדמיון עצמו, ודבר זה הוא על ידי היחוד הגמור שעל זה נאמר וכל אדם לא יהיה וגו' ואמרו ז"ל בירושלמי (יומא פ"א הוא הדין) אפילו שנאמר דמות פניהם פני אדם רק השכינה לבד אשר אליו נגלו כל תעלומות והכל מבורר, ולכך הצינור שדרך עליו יורדת החכמה תתאה לכחות הדמיון גם כן הוא דרגא דיוסף היינו ההרחקה מן הדמיון כאלו אין דמיון, ודרך מעבר זה מגיע החכמה לתחתונים גם בכח הדמיון מאחר שכל כך אור השם יתברך התפשט ומתגלה עד שכלפי אורו של השם יתברך הוא כאלו אין שם דמיון בעולם והיינו על ידי בהירות אור הבהיר המתגלה בלב בני אדם, ונמצא יוסף נקרא בעל החלומות כולם רצה לומר החלומות שהם דברי תורה ויש בהם חכמה תתאה, וזהו החלומות בה' הידיעה ואחיו קראוהו כן כי אמרו ז (ברכות נ"ה:) כתיב בחלום אדבר וכו' כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד, פירוש על ידי מלאך היינו על ידי שליח השם יתברך כמה שכתוב (שמו"ר פ"ב) כל מקום שהמלאך נראה שם השכינה, נראית, ועל ידי שד היינו על ידי שליח האדם כמה שכתוב (ב"ר פ"כ) בנגעי בני אדם בנוי דאדם קדמאה, ומאחר שהם חשבו לחלום שוא הוא עצמו בעל החלום כי שלוחו של אדם כמותו ובודאי היו מכירים אותו שמוגדר בתכלית ושמור מן הדמיון כוזב בכל האפשר, וכמו שאמרו ז"ל (שם פפ"ד) דמות דיוקנו דומה לשל אביו שהוא מדת אמת ליעקב שלא היה אצלו דמיון כוזב עד שגם בחלומו והנה ד' נצב עליו ויוסף היה גם כן דמות דיוקנו אבל לא דיוקנא עצמה, [ואפי רברבי ואפי זוטרי איכא בינייהו, ומחלומו של יוסף מהירח נלמד דכשם שאי אפשר לבר וכו' אך מכל מקום גם הוא אמת דנתקיים בבלהה דמרבנתי' הואי נקראת גם כן אם וזהו אפי זוטרי], רק הם ראו מדבתם רעה כי אינו יודע מענין ירידה לצורך כלל אם כן הרי אינו דבוק באמת לגמרי ומזה יהיה נמשך חלום כוזב, גם כי בי מלכים ימלוכו והם תלמידי חכמים יותר ממנו שאצלם היה זה דבר פשוט ובאמת נתקיים אחר כך כשנודע לו זה ואין אדם עומד על דברי תורהאלא אם כן נכשל והם לא נכשלו בדבר וידעוהו מתחלה לא עמדו על בוריו כל כך ונחשב אצלו רודף, וכדרך ששמעתי בעובדא 'דההוא רוכל (ויקרא רבה פט"ז) שאמר ר' ינאי דמעולם לא ידע פשוטו של מקרא עד שבא רוכל זה והודיע פירוש רוכל מלשון רכיל שנכשל מקודם בדבר ואחר כך עמד על דברי תורה של פסוק נצור לשונך וגו' מה ר' ינאי לא נכשל מעולם לא עמד על עומק פשוטו של מקרא כלל כי אין מוליד התחדשות ללב עד דאבלעא לי' נבלע באיברים רק על ידי שנכשל ומוצא אחר כך שאז הוא שמחה גדולה ללב ומתרחב הלב על ידי זה ועומד על עומק פשוטו של דבר, ולכך כשעמד יוסף על דבר זה זכה למלכות ולכך תחלה על ידי חלום פירוש דמיון שאינו מבורר נמכר שעדיין לא היה מבורר כי לא ידע סוד זה עד אחר כך שנתגלה לו ונדבק באמת גמור רחוק לגמרי מדמיון אז נתעלה על ידי חלום: