וזהו טל של תחיה כי עיקר המיתה הוא גם כן דבר זה יציאה על מנת לבוא, ומתים שעתידים לחיות אין חוזרים עוד לעפרם (סנהדרין) (צ"ב.) כי אין צריכים עוד יציאה כי יהיה אור הלבנה כאור החמה רק יהיה על ידי ההרגל עצמו שב להעלם ועל ידי זה חוזר ומתחדש שזהו טל תורה מחייהו היינו דזהו שורש התורה הגלוי אחר ההעלם וכמה שכתוב (גיטין מ"ג.) אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל כמו שאמרו ז"ל (שבת ס"ג.) למשמאילים בה וכו' שבה עצמה יש הכל אור וגם האפלת אור וברישא חשוכא והדר נהורא, ולכן יש תורה שבכתב ותורה שבעל פה כטעם ימי נידה שהוא מסודר בטבע הבריאה וימי זיבה שהוא בלא עת נידתה וכמה שכתוב התוספות בפרק קמא דנידה דאין אשה קובעת וסתה אז שאין רגילה לראות אז, ולכך הצריכה תורה אז ז' נקיים רצה לומר בירור גמור שכבר נתנקית ממנו כי כל בירור הוא מז' מדרגות מראש עד סוף כטעם מזוקק שבעתים, כי ימי נידה היינו מה שיצר לב האדם רע מנעוריו בבריאה על ידי השם יתברך שברא יצר הרע, והגם דבשעת מעשה מרוחק ז' ימים היינו כל הז' מדרגות בסוף מטהרת גם בלא ז' נקיים רק ברגע א' נקי' ועל ידי טבילה במים שהוא דברי תורה כטעם בראת תורה תבלין כמה שכתוב (ברכות ט"ז.) מקיש אהלים לנחלים וכו', ובתורה תרי"ג מצות תרי"ג עטין איך להנצל מרשת היצר שרוצה להתפשט יותר מכפי מה שנברא שהם י"א ימי זיבה שמתחילים תיכף אחר רגע אחרונה הנקי' מימי נידה, והם י"א כידוע בסוד י"א סממני הקטורת כי ברע מראשית עומק המחשבה עד סוף המעשה הם י"א מדרגות, [מוסיף א' על הקדושה כי גם בקדושה יש עוד א' עומק ראשית לכל והוא השם יתברך אין סוף בית הלל כמש"נ כי ממך הכל וגו' רק שאינו במנין כי לפני אחד מה אתה סופר ומאחר שמגיעים לעומק ראשית זה הכל אחדות גמור ואין כאן מנין י' כלל, מה בעומק רע הוא גם כן בחשבון מאחר שהוא בפירודא כנודע ואין כאן מקומו], והם בלא עת נידתה התפשטות יותר ממה שהוקבע בטבע מנעוריו, ובג' ראיות אתחזק לרע וצריך ז' נקיים כי ז' מדרגות הם במעשה ועיקר הנקיון הוא במעשה שזה גורם קדושה גם לג' ראשונות שהם במוח ולב דעלייהו אתמר הנסתרות לד' אלקינו, ורק הנגלות לנו וגו' להשתדל בתרי"ג מצוות עשה ולא דמי שכולם במעשה על ידי זה מתקדשים גם הג' ראשונות דמחשבה ורצון של התפשטות שבלא עת מתטהר הכל, וזהו התורה שבכתב שהשם יתברך רוצה מבני ישראל רק מה שהיא מצידם התפשטות שיכול להתפשט הרע בקרבם הם לא יניחוהו ויתקנו שלא יוכל להתפשט, אבל בנות ישראל הן החמירו על עצמן (אין ניכר תי' א') שגם על טיפה א' שלא הוחזקה עדיין וגם על ימי נידות שהוא היצר רע שמנעוריו בבריאה רוצים לעקרו מכל וכל למנות ז' נקיים להיות קדושים ופרושים מכל עיקרו של יצר רע, וכמו שעשו אנשי כנה"ג ביצרא דע"ז (סנהדרין ס"ד.) והוא על ידי חנני' מישאל ועזרי' כמה שכתוב בפרק חלק (צדיק גמור:) שנסתרסה על זה בימיהם היינו שנעקר יצרא דע"ז וכמה שכתוב בשיר השירים רבה (פ"ז) שהם עקרוהו והיינו כמה שכתוב (כתובות ל"ג:) אלמלא נגדוהו וכו' עיין שם בתוספות דאנדרטי הוה ולא היה בדין למסור וכל אחד בשיר השירים רבה (שם) דיחזקאל אמר להם חבי כמעט רגע והם אמרו שרוצים לקדש שם שמים, ועל ידי ההוספה על דברי תורה היינו החומרא דבנות ישראל לישב ז' נקיים גם על יצר רע שבתולדה לעקרו מכל וכל, כי עם ידי קדושת המעשים בתורה שבעל פה בגדרים וסייגים הנוספים על דברי תורה היינו שלא להניח היצר הרע ליקרב כלל כטעם לך אמרינן נזירא וכו' (שבת י"ג.) במשמרת למשמרת שלא יוכל ליקרב בזה מוליד גם בג' ראשונות דמחשבה ורצון שאין נוגע כלל, והם הגורמים זביחת היצר רע לעתיד מכל וכל כמו שנזבח היצרא דע"ז בימי אנשי כנה"ג שהם התחלת התורה שבעל פה כמה שכתוב במקום אחר והם אמרו (אבות פ"א) עשו סייג לתורה ומהם התחלת הגדרים והסייגים, והסוף של תורה שבעל פה שהוא חדושי חכמי ישראל בתורה יהיה בימי בן דוד במהרה בימינו, ויצרא דע"ז הוא ראשית והתחלה דיצר רע ויצרא דעריות הוא הסוף ואז יהיה נעקר הכל על ידי סגול קדושת המחשבה דבור ומעשה בתורה שבעל פה בעולם הזה יהיה כטעם מי מושל בי שגם היצר רע שברא השם יתברך כמה שכתוב (קידושין ל':) בראתי יצר רע הם מושלו לעוקרו מן הלב לגמרי:
ספר ליקוטי מאמרים, לסיום הש"ס 3
Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 3
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
R' Zadok -- Likutei Maamarim · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
