ולכך פתחו בגמרא פרק זה בחומר עון דהוז"ל ובזוהר גם כן ידוע תוקף חומרו ועד שאין התשובה מועלת חס ושלום, והיינו כנ"ל דהתשובה רק בלב והוז"ל נמשך מן המוח כידוע ועל ידי הרהור המוח הוא בא וכמה שכתוב בראשית חכמה דז'ב' בגימטריא ט' כי קלקולו במדה התשיעית כידוע, [וכמו ששמעתי גם כן על קנמון תשעה כי באמת הם רק י' סממנים נגד י' ספירות וד' שנתפרשו בכתוב צרי צפורן חלבנה ולבונה הם נגד עמודא דאמציעותא כתר תפארת יסוד מלכות שנגדם ד' לשונות שכי נדרשת (ראש השנה ג'.) אי היינו כתר שאינו יודע כלל, דלמא הוא תפארת שיש בו ספק ואינו מבורר, אלא הוא יסוד דרצה לומר דוקא כך ולא בענין אחר, ודהא הוא מלכות שנקרא זאת רצה לומר שמבורר לעין שוקאי הוא כך, ולכך החלבנה נגד יסוד שהוא עקשות דוקא כך וקנמון ט' היינו כשהעקשות נמשך מן החכמה הוא טוב והקנמון הוא המתקה לחלבנה הוא ט' שכחמה ויסוד היינו מעילא לתתא ומתתא לעילא ט' וההמתקה ליסוד הוא בחכמה] ובאמת זהו שורש היצר רע שנאמר עליו בראת יצר רע ועז"א אין אדם צדיק בארץ וכמה שכתוב (ויקרא רבה פי"ד) בעון מלא אפילו חסיד שבחסידים וכו', ובספר ראשית חכמה העיד על דורו וכמעט כולם נכשלו בזה העון, וידוע דכל עון שרוב בני הדור נכשלים גם פרנסי הדור וגדוליו נכשלים מעונו כמה שכתוב במקום אחר וכל אחד בדוה"מ שהיו בני עון זה כמה שכתוב שם (בנידה) בני מבול נינהו יצר לב האדם רע מנעוריו פירוש משרשו וכמה שכתוב במקום אחר בענין ישי מת בעטיו של נחש (שבת נ"ה:) כי עםיו אמר דהמלך ע בעון חוללתי בעון מלא כדחז"ל (ויקרא רבה שם) והנחש שהוא שורש היצר רע בעולם הוא בדבר זה לבד ולכך נקרא בעטיו של נחש, וזהו התחלת גלוי הנפילה כמו שהיה בבריאה ראשית המקלקלים בכלל העולם כולו דור המבול היו משחיתים זרעם, וכן בבני יעקב שהיה מיטתו שלימה התחיל הקלקול במכירת יוסף התצדיק שומר הברית שמזה נמשך קלקולו וכמה שכתוב במקום אחר בפרשת הצדיק אבד דשם נאמר הנחמים באלים וגו', ואז וירד יהודה ירידה לצורך עליה להוליד נשמת משיח אך היה ירידה מקודם שהוליד ער ואונן שהשחיתו ותיקונם הוא רק לידת משיח שהוא יתקן לגמרי עון זה כמה שכתוב במק"א, ואיכות התיקון הוא רק כמו בתמר כדרך שאמרו ז"ל (סוטה י'.) איהו בקרי אתתי' בבוצינא וגם היא זינתה אך היה רק למראית עין נדמה שזינתה וצוה יהודה לשורפה אך באמת הגידה לאיש אשר אלה וגו' כי לא זינתה כלל עם איש זר וממנו הרה, וזה יהיה תיקון דער ואונן כשנתקנו על ידי פרץ וזרח גם כן הוא שנתגלה אחר כך שלא חטאו כלל, כי תשובה שהוא החטא וחרטה עליו אין מועיל בזה כנ"ל רק מועיל התעוררות השורש הטוב של בני ישראל ששורשו קבוע באמת במקום טהרה והחכמה אי אפשר להתקלקל כלל וטהורה היא הגם שנופו נוטה למקום טומאה מכל מקום השורש אי אפשר להתקלקל דאסא דקאי וכו' אסא קרו לי' (סנהדרין מ"ד.) והחטא היה רק למראית עין, וכן מכירת יוסף אמר להם אחר כך והאלקים חשבה לטובה וגו' ונמצא באמת לא מכרוהו לעבד רק להיות מלך כי כל דבר נידון על שם סופו ותכליתו ומאחר שהתכלית טוב גם כל מה שבינתים מיקרי נופו דרגא לעיקרו והכל טהור וטוב, ולכן ברא השם יתברך גם כן טבע הקרי בחלום שזהו כמו אונס דרחמנא פטרי' בכל מקום להודיע כי בדבר זה אין יד אדם שלטת להינצל ממנו כי דבר זה נמשך מצד החכמה שבמוח, וזהו מה שכתוב (קידושין ל':) בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין על ידי חכמת התורה שנתן השם יתברך לעצמו חכמת אמת מזדכך המוח וכמה שכתוב (ברכות י"ד.) כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן וכו', וידוע פירוש תבלין היינו להמתיק האוכל שממתיק היצר רע והיינו דבכח התורה להמתיק גם כן מה שכבר חטא בעון זה כמה שכתוב במקום אחר דבתשובה אין מתכפר אבל מתכפר בדברי תורה, כמה שכתוב במקום אחר על פסוק וכל יק"ר ראתה עינו אותיות קרי שעל ידי זה זוכה לראיית העין כענין ולבי ראה הרבה חכמה וכמה שכתוב במדרש (במדבר רבה פי"ט) אלו רבי עקיבא וחביריו שהם יסוד חכמת תורה שבעל פה כטעם ומתלמידי יותר מכולם (תענית ז'.) כמו דרך משל יעקב אבינו כשיראה צאצאיו אלפי אלפים תלמידי חכמים יתרבה חכמתו יותר, וידוע כל טיפה זרע יש בה כח חיוני שהרי יוכל להתהוות ממנו נפש חי' שלכן אמרו ז (נדה שם) שוחטי הילדים ואותו נפש הוא ניצוץ חיות מה ועיקר החיות הוא החכמה שהוא ראשית גלוי החיות וכמש"נ כולם בחכמה עשית:
ספר ליקוטי מאמרים, לסיום הש"ס 6
Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 6
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
R' Zadok -- Likutei Maamarim · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
