Likkutei Maamarim, Upon Completion of Talmud 7

וידוע מהאריז"ל כי הניצוצים היוצאים לבטלה בלא נוק' הם גדולים ויקרים יותר עיין שם על פי דרכו, ובפשוט כי צריך לזה כח יותר וחימום גדול מעצמו והוא התעוררות מוחו ביתר שאת על ידי זה נשפע גם בניצוץ זה שפע יותר גדול, ובהקבץ כולם יחד כמה שכתוב וקבצנו יחד מד' כנפות וכו' שפירש האריז"ל על זה באותיות השם הרמוזים שם כידוע ופירוש השם לשון נחבא אל הכלים, כידוע דמחשבה שבמוח אין מלאכים יודעים (ע' תוספות שבת י"ב: עי"ש) והקיבוץ הוא רק בחכמה שבמוח לבד דהיינו חבויים ממלאכי השרת שהם מקטרגים על זה שהם אין בקיאים בכל דבר עד תכליתו האחרון שלכן קטרגו בבריאה ובמתן תורה מאחר שלפי שעה זו טוב יותר כך, וגם כי במעשה אי אפשר לקבץ הניצוצי זרע בחכמה רק המוחין וניצוצי החיות שבהם יכול להחזירם למוחו [וזה ששמעתי תפילין בי בר חבו משכח שכיחי (ב"מ כ"ט:) רצה לומר שם הנזכר שהתפילין מועילין לזה, היינו כי תפילין שבראש הם לקשר מחשבה שבמוח להשם יתברך כידוע על ידי זה נתקן הכל] ועל ידי זה מתרבה ומתגדלת חכמתו, אעל פסוק שגם ניצוצים אלו הם ממנו ומשלו ניתנו לו מכל מקום כבר נבדלו ממנו והרי זה כענין מתלמידי יותר מכולם שעומקי החכמה וכל יקר ראתה עינו על ידי זה, ונמצא על ידי התורה שמשיג אחר כך הוא תבלין להמתיק את הקודם שהרי היה כדי להשיג דברי תורה יקרים וכן יוסף לא זכה למלכות רק על ידי אותה מעשה שיצאו ממנו י' טפין כמו שאמרו ז"ל (סוטה ל"ו:) ובשבילם ישב בבית האסורים כל כך ואחר שנתקנו ונתקבצו נדחיו זכה על ידי זה למלכות, כמש"נ בי מלכים ימלוכו שאין אדם זוכה למלכות אלא על ידי התורה אפילו מלכי או"ה בודאי גנוז ובלוע בהם דברי תורהיקרים שעל ידם זכו כמו בפרעה ונבוכדנצר שנאמרו דבריהם תוך דברי תורה ודאי היו דבריהם דברי תורהממש אעל פסוק שהם לא ידעו מאומה מה הם מדברים רק דברי חול, ולכך דניאל כתב דברי נבוכדנצר בספרו על ידי זה הוציא בלעו מתוך פיו כמו שאמרו ז"ל שהוציא השם וכו' והיינו שעל ידי זה הוציא הדברים של תורה מנבוכדנצר חציו ונשתרשו אצלו וניתקו ממנו וממילא היתה מפלתו על ידי זה, [ולכך דניאל היה סריס כי הוא היה ממש לעומת נבוכדנצר שעליו אמרו ז (סנהדרין צ"ו:) רפינו את בבל ולא נרפתה שלא יצא ממנו זרע בישראל לכך גם דניאל לעומתו היה בלתי אפשר להשאיר קיום במין ואכ"מ] וכן כל מלכי ישראל ופרנסי כל דור ודור כל אחד יש לו חדוש דברי תורה מיוחד השייך לאותו דור, וכן יוסף חידש אז ועתה ירא פרעה איש וגו' שמקשים הליועץ למלך נתנוהו, ובאמת זהו חדוש מדילי' וכל החלום ופתרונו הכל תורה ממש שהרי נכתב ויש בו תועלת וחיות לכל הדורות, רק החלום מהשם יתברך אשר האלקים עושה וגו' וכן הפתרון הוא כפי החלום וכמש"נ בלעדי וגו' רק ועתה וגו' מאחר שגם זה נכתב בתורה הרי הוא דברי תורה ממש, וזהו חידושין דאורייתא שנתחדשו על ידי יוסף ועל ידי החדוש זכה למלכות כמפורש בכתוב והיינו כי בי מלכים ימלוכו וזכה לחדוש זה רק על ידי אותה מעשה שעל ידי זה נתסבב כל הסבות הכל כנ"ל, וגם כי עיקר מה שנתחדש ליוסף עכשיו סוד זה דיש ירידה שהוא לצורך עליה כי דרגא דיוסף הצדיק מוגדר בכל וצדיק מעיקרו שלא חטא מעולם, מה ביהודא נאמר וירד כי דוד המלך ע הקים עולה של תשובה (מ"ק ט"ז:) במקום שבעלי תשובה וכו' (ברכות לא דמי:) שמתעלין עוד יותר, והוא הוציא דבת אחיו רעה כי לא יוכל לראות עולה כלל ואין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל (גיטין מ"ג.) ונתחדש לו אז דבר זה שלפעמים צורך לירידה כדי לעלות עוד יותר, וזה נתגלה לו יותר בעת שהיה גם כן ירידה לבית האסורין לצורך עלי' למלכות, וזה שאמר גם כן למלך ועתה וכו' שהרעב הוא גם כן רעה להוליד טובה שנתגדלו אוצרות המלך ונתעשר ולכך בשרוהו בחלום זה. וזהו ועתה ואמרו ז"ל (בראשית רבה פכל אחד) אין ועתה אלא תשובה פירוש כי לשון עתה מורה שעתה הוא כן ולפני זה לא היה כן, וכן יוסף עמד עכשיו על מדריגתן של בעלי תשובה ואמר ועתה עכשיו באותה רגע נתחדש לי דבר זה של דברי תורה שלא ידעתי מקודם שראה עכשיו שהירידה לבית האסורים היא צורך עליה ולכן עתה גם בזה שעל ידי דבר זה נתגלה לו חדוש זה ע"כ שגם בזה עצמו הוא כן: