עוד יש לרמוז בפסוק זה ונקדים הפסוק ומושב ב"י אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי מקץ שלשים וכו' יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים ואמרו חז"ל שזהו אחד מהדברים ששינו לתלמי וכתבו בארץ מצרים ובשאר ארצות ופי' הכתוב ששלשי' שנה וארבע מאות שנה הוא מברית בין הבתרים ואילך שאז נאמר לו כי גר יהי' זרעך וגם זה צריך ביאר שאם החשבון הוא מאותו היום ואילך מדוע נאמר לו כי גר יהי' זרעך הלא הוא בעצמו ג"כ הי' בכלל הגלות גם ישים לב על פסוק שלמעלה ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה וכו' למה לא נזכר כאן כלל ארץ מצרים ובפרשיות הקודמים לא נזכר רעמסס רק ארץ מצרים כענין שנאמר בהוציאך את העם ממצרים והוצאתי את צבאות וכו' ממצרים ומה נשתנה כאן שהוזכר רעמסס הגם שמושב בני ישראל היה בארץ רעמסס מ"מ הי' לומר ויסעו ב"י מארץ מצרים מארץ רעמסס אמנם יש לרמוז בזה כי הנה עיקר כונתו י"ש בבריאת העולמות הי' כדי להטיב לברואיו אך ברא מדת גבורה כדי שיראו מלפניו לבל נפגום חלילה כדי שיוכלו לקבל הטובות מאתו יתברך והנה ידוע ששמות הויות הם רחמים והגבורות הם שמות אלקים ומשם אלקים נשתלשלו כל הצימצומים עד שגם הס"א נקראת אלקים אחרים והחמשה אותיות של שם אלקים כל אות הוא שם בפני עצמו והם ה' שמות אלקים גם אותיות מנצפ"ך הם ה' שמות אלקים וה' פעמים אלקים עולה ת"ל והם ת"ל גבורות ופרעה היה לו אחיזה בשם אלקים והי' רוצה להגביר הת"ל גבורות ע"כ אמר מי ה' אשר אשמע בקולו שלא רצה ששם הוי' ב"ה יופיע על השמות אלקים כדי שימתקו הגבורות ויתגלה החסדים וע"כ כפר בהש"י ולא האמין בהשגחה פרטיות שהוא ית"ש בידו לשדד המערכות ולעשות בעולמו כרצונו רק העולם מתנהג ע"פ הטבע שהוא שם אלקים בגמטרי' הטבע. והנה עיקר עבדות הש"י להמתיק הגבורות להעלותן לשרשן והשמות הויות יופיעו על שמות אלקים נמתקים הגבורות בשרשן ואז הגבורות נהפכין לרחמים ואחיזת החיצונים נופלים לעומקא דתהומא רבה ונתגלו חסדים ורחמי' גדולים על כנ"י. וזהו ה' הוא האלקים ר"ל כשהשם הוי"ה מופיע על שם אלקי' והגבורו' נמתקין בשרשן והחסדי' נתגל' אז גם השם אלקים נהפך לרחמים שהוא שם הוי"ה ואז נראה בעליל גלוי לכל העולם שגם הטבע הוא בהשגחה פרטיות מאתו ית' והוא ית' ביכולתו לשנות הטבע ולשדד המערכות. וזהו שאנו מתפללין יהא שמי' רבא מברך היינו שאנו מתפללין ששם הוי"ה יופיע ע"ש אלקים ויהי' ביטול חיצונים מכל וכל ואז יהי' ה' מלא כמו שהי' בעת הבריאה כמאמר הכתוב ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים והנה במצרים היה שליטת הת"ל גבורות והן היו מסכים מבדילים מלידע שמו ית' שבני ישראל לא יכלו לעבוד אתו ית' מעומקא דלבא בדעה והשכל וזהו שאי' בספרים שבמצרים הי' הדעת בגלות והנה כשנתיחדו הוי"ה ואהי"ה נמתקין הגבורות בשורשן ונתבטל אחיזת החיצונים ויוד פעמים הוי"ה ואהי' עולים בגי' עת וזהו ואני תפלתי לך ה' עת רצון ר"ל שאנו מתפללין שיתיחדו שמות הוי"ה עם אהי' שעולים כמנין ע"ת ועם הד' אותיות שבשם הוי"ה ב"ה עולה בגימ' דעת ומשה הי' שורש הדעת והיה בכחו ליחד שמות הוי"ה עם שמות אהי ונמתקו הגבורות בשורשן ונתבטלו כחות הת"ל גבורות אשר רצה פרעה להגביר ועי"ז יצאו ישראל ממצרים. ומזה נבא לביאור הפסוק ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה רעמסס בגי' ת"ל ופי' שנתיחד הדעת ויצאו ב"י מתחת שליטת הת"ל גבורות שמרומזים בתיבת רעמסס ונסעו משם ולהיכן נסעו אומר הכתוב סכותה היינו שבאו לסוכה עליונה שהיא יחוד הוי"ה אהי' ומדברינו אלה נדין מאמר הכתוב ומושב ב"י אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה פי' שהיו במצרים תחת שליטת הת"ל גבורות ושליטתן התחיל להתנוצץ מיום שנגזר בין הבתרים כי גר יהי' זרעך שאלמלא לא הי' אז התגברות הדינים לא הי' הגזירה ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה יצאו כל צבאות ה' מארץ פי' שהי' קיצן של הת"ל גבורות ונתבטל כחן יצא הדעת מהגלות דהיינו שנתיחד שמות הוי"ה עם שמות אהי' וזהו כל צבאות ה' היינו השמות הקדושים ודברינו אלה נרמזי' בפ' בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ר"ת של "כי "אני "הכבדתי עולה כ"ו כמספר שם הוי"ה ב"ה וס"ת של אל" פרעה כי אני" הכבדתי" את" לבו" עולה תע"א כמנין עשר הוי"ות ועשר אהיו' עם הכולל ופי' שפרעה לא האמין בשם הוי"ה כנ"ל ואמר הקב"ה למשה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ובדברים אלו רמז לו שיודיע לפרעה משם הוי"ה שנרמז בפסוק זה וגם שיתיחד שמות הוי"ה עם שמות אהי' ועי"ז יתבטלו כחות הת"ל גבורות אשר פרעה נאחז בהם ויוכלו לצאת ממצרים. ואגב זה נבין מאמר הכתוב כשלחו גרש יגרש אתכם מזה שתיבת כשלחו אין לו פי' וע"פ דברינו יובן היטיב ששורש הדינין הוא הס"מ והי' שר מצרים והוא הסית את פרעה ונתן בלבבו להשתעבד בישראל ואח"כ כשנתיחד הדעת וכלה כח הדינין ממילא כלה גם כח הס"מ ואמרו בגמ' שס"מ הוא השטן ותיבת השטן בגי' שס"ד כמנין כשלחו וזהו כשלחו כלה כלומר כשיכלה כח השטן שמשלח בלב פרעה להרע לכם גרש יגרש אתכם מזה.
מאור ושמש, בא 7
Maor VaShemesh, Bo 7
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
