א"י ארץ חטה ושעורה וגפן וכו' ארץ אשר לא במסכנות וכו' יש להבין שהי' די באמרו לא תחסר כל בה ומדוע פרט תחילה באמרו חטה ושעורה וכו' כנ"ל אח"כ כלל באמרו לא תחסר כל בה והלא באמרו שאין בה מחסור שום דבר יודעין אנו מזה שיש שם ג"כ חטה ושעורה וגפן מאחר שהכל בה. ונראה ע"פ מה שכתבנו למעלה אצל טענת בני גד ובני ראובן בפ' מסעי שרצו להשאר בעבר הירדן מפני אשר יראו לנפשם שלא ילחמו מלחמת א"י לתאוות המעדנים אשר בה ופירותיה הטובים ויתר דשנה וטובה והנה משה רבינו ע"ה בספרו בשבח א"י שהיא ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון זית שמן ודבש שהם דברים אשר הם תאוה לעינים בעו"הז ואולי יפול לב האדם עליו לדאוג שיוכל לבוא לידי שפלות ולידי ינ"הר ע"י שיגיע לדברים אשר הם מסייעים להרבות תאוות החומרי ופן יפול ממדריגתו ומעבודת הש"ית לזאת אמר להם משה רבינו כי לא יפחדו מזה כי הבא לטהר ולדחות היצ"הר ולהיות מעובדי ה' בנקל יוכל לסלק היצ"הר ולהרחיקו ממנו כי הוא ארץ קדושה וכל פירותי' הם מסטרא דקדושא. והנה ידוע בספרים הקדושים אשר הצדיק נקרא כל. וזה ביאור הכתוב כי משה רבינו מנה להם פרטות פירות א"י אשר לפי השקפה הם מחזקים תאוות החומריות. וזהו הגם כי הוא ארץ חטה וכו' וגפן וכו' אעפי"כ לא תפחדו כי לא תמלטו מיד היצר הצורר לכם כי היא ארץ לא תחסר כל בה פי' שאין בה חסרון להצדיק הנקרא כל כי מפני קדושות א"י בנקל לדחות היצ"הר מעליו.
מאור ושמש, עקב 14
Maor VaShemesh, Eikev 14
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
