א"י ע"פי פשוט ע"ד הנ"ל וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה. הנה דקדקתי לעיל מה נשתנו מצות בכורים מכל שארי מצות התורה שיהי' צריך להזכיר מה שביקש לבי לעשות ליעקב אבינו ומה גם שאין זה שום נתינת טעם שמפני כך אנו מביאין ביכורים מפני שניצל יעקב אבינו מלבן דמה ענין זה לזה וגם הסיפור של יציאת מצרים צריך הבנה מאי שייכות יש על הבאת בכורים יותר ממצות אחרות. גם טעם של מצוה זו מה היא הגם שכל המצות הם גזרת המלך על עבדיו מ"מ כל מצוה יש לה טעם והנראה בזה שהתורה הקדושה באה לפקוח עינים לפני האדם לאשר האדם כל ימי חלדו יסובבוהו תלאות שונות שאינן דומות זו לזו ואין לך אדם שאין לו שעה דחוקה ושעה מרווחת אמנם האיש הנבון אם יביט בעינא פקיחא על כל מאורעי ומקרי הזמן המתהפכים עליו יראה בעיניו ולבבו יבין כי הכל הוא לטובה מלפני הש"ית להטיב באחריתו. ע"כ ראוי שיקבלם בסבר פנים יפות ואל יקוץ בהם אמנם ירדוף לדעת ולבוא על אמיתת טובתו במקרים האלו והשם יבינהו ויראהו הטובה ההיא וגם שכרו הרבה על שהאמין בה' וחשבה לו לצדקה ומי שאין עושה כן לא טוב עושה. והנה יעקב אבינו ע"ה עברו עליו עקין סגיאין שהוכרח לברוח שדה ארם מפני עשו וגם שם היצר לו לבן בכמה ענינים ומרוב צערו דבר יצא מפיו ואמר נסתרה דרכי מה' כמו שדרשו חז"ל במדרש קהלת על פסוק למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' וכו' דקאי על יעקב אבינו ע"ה ונענש עי"ז במכירת יוסף כמובא בפייט של ר"ה אשר עי"ז נתגלגל הדבר וירד יעקב אבינו למצרים. והנה באמת כל מקראות יעקב אבינו ע"ה הי' כוונת הש"ית לטובה והי' אחריתם לטובה וכמו כן כל מאורעות אשר יסבב השם לכל אדם לטובה הם מאתו יתברך כי כל מגמתו להטיב לברואיו. אכן לפעמים ינסה ה' את האדם העובד ה' בטובות אשר ישפיע עליו והאיש ההוא מפני שרצונו בעבדות השם. והטובה ההיא לפי דעתו ידמה שמטרדת אותו מעבדות השם ולא יישר בעיניו לקבלה וגם בזה צריך שלא יהי' כפוי טובה ואל יבעט חלילה בטובת המקום עליו. אמנם נכון הוא שידע כי הכל הוא לטובתו ניתן לו אף שלפי דעתו הוא מוטרד עי"ז מעבדות השם ובאם יבקש להוודע טובות המקום וישתדל ע"ז יפקח ה' את עיניו ויבין טובתו האמיתית. והנה גם לבן הרשע זאת היתה כל מגמתו בכל עניניו עם יעקב אבינו להמרות את רוחו ולהטרידו בעסקיו כדי שיבטא בשפתיו ח"ו נגד פני עליון לבעט טובתו של מקום ולחשוב שנתן לו דבר המטריד אותו מעבודתו. ויעקב אבינו נתפש קצת בכוונת לבן הרשע באמרו לבסוף נסתרה דרכי וכו' וחשש הש"ית פן בעת שיביא את עמו לארץ שדות וכרמים שהם דברים שבהתעסקם מטרידין האדם מעבודת בוראו יבעטו בטובתו מחמת שלפי דמיונם הוא דבר בלתי נאות להם לעבודתו ית"ש ועל כן צוה השי"ת להביא בכורים ולספר עליהם מה שאירע ליעקב אבינו עליו השלום וזהו ארמי אובד אבי שביקש להטרידו שיבעט ח"ו בטובת הבורא ב"ה ועי"ז נענש ונתגלגל הדבר שירד למצרים וזהו וירד מצרימה למען נזהר לבל נבעט בטובה שהשפיע עלינו ולהכיר שהם לטובה האמיתית לא לבלבל מעבודתו ולהודות לו ולהללו על כל הטוב ההוא וזה שכתב רש"ל ואמרת אליו שאינך כפוי טובה ובכל דרכיך דעהו הגם שאתה מושפע מכל טוב כנ"ל.
מאור ושמש, כי תבוא 6
Maor VaShemesh, Ki Tavo 6
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
