Maor VaShemesh, Ki Teitzei 7

כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו הענין הוא בדרך רמז אבל אין המקרא יוצא מידי פשוטה שהיא מצות מעקה היא מצות עשה אבל התורה הקדושה מרמז על האדם כאדם ב"ו המרמז על חבירו באצבע ומחוי לי' במחוג כן כביכול מרמז התורה על האדם להבין ברמז ומסתמא שייך הרמז על הפשוטה הגם שאין אנו יודעים האיך שייך הרמז זה מכוון על הפשוטה של זה והנה כבר כתבני כמה פעמים שהשי"ת ב"ה עשה השתלשלות העולמות עד העולם הזה השפל בכמה צימצומים ומסכים המבדילים בפני אדם ובפני הקדושה ועשה השי"ת בכיון כדי שיהיה בחירה ורצון ושכר ועונש עי"ז ואיש הישראלי מחויב לשבור כל המסיכים המבדילים ולהכניע הגוף אל הנשמה שהנשמה תאיר בהגוף ובכל המסכים שיהיו כולם מאירים באור הבהיר והגוף יאיר כהנשמה ועל ידי מה יוכל זאת ע"י התורה בדו"ר ומצות ומעשים טובים בלהב אש אזי מאיר לארץ ולהגופניות ולכל המסכים שיאירו ע"י אור התורה וע"י אור השבת שמאיר באור גדול ומאיר מכח הקדושה כל המסכים שיאירו ג"כ ולא יהיו מסכים כלל אלא אדרבא המסיכים יאירו לו ודרך המסכים יהי' יוכל לעבור דרך שם ולדבק א"ע בע"ס עד א"ס ב"ה שאין סוף ב"ה האציל אור הראשון מני' וב"י עד שבכביכול אין חילוק רק שזה עילה וזה עליל והשתלשל עוד אורות דהיינו ע"ס הקדושות בהשתלשלת עד שהשתלשל עוה"ז השפל החומריי והאדם הצדיק מאיר כל הדברים החומריים והעבים עד שמאירין ומדבק באור החוזר מלמטה למעלה עד אור אין סוף ב"ה וזה שרמזו בחז"ל אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו דהיינו כנ"ל מסוף העולם דהיינו מסוף החומריות והעביות מאיר עד סופו דהיינו סופו למעלה למעלה עד א"ס ב"ה והנה העיקר הכל הוא ע"י היראה אמיתית שיהיה נרתע ברתת וזיע ופחד מפני השי"ת באמת הגם שנדמה לו שהוא עובד ה' באמת ידע בעצמו שאינו כלום שעדיין לא בא אל אמיתת עבדות השם ב"ה וכל עת שישיג יותר השגה ירגוש יותר מתיקות ויותר יראה בחכמה ודעת יתירה וירגיש שזה היראה שהיה לו מקודם וכן האהבה שהיה לו מקודם אינו נחשב לכלום ומבשרי אחזה אלקי כשהאדם רואה איזה דבר יפה מראה ותואר נראה לו יפה ואוהב את הדבר הזה וסובר שאין למעלה הימנו ואח"כ כשרואה דבר היותר יפה בתואר ומראה וכן בטעמים מבין שזה שלפניו כלא נחשב נגד זה ומתחילה הי' סבור על הדבר הזה שאין למעלה ממנו כן בעבדות הבורא יתברך ישכיל ויבין בכל פעם יותר ויותר ע"כ ידע באמת שעבדות שלו אינו כלום נגד מה שחייב לעבודת הבורא המתוקה בתכלית המתיקה והנחמד מכל מיני חמודות שבעולם והוא עדיין אינו משיג כלום ואינו יודע מה עבדות השם וכשהוא עושה כך תמיד ויש לו יראה גדולה בעבדות השם שאינו יוצא בעבדות כזה שהיא כלא ואפם ואופס נגד העבדות שמחויב לבורא כל ואינו בדמיונות להיות העבדות שלו טוב בעיניו שיוצא בזה העבודה וסובר שיש לו יראה ואהבה זה האיש שהוא בבחינה זאת הוא מייחד האדנו"ת בהוי"ה ומיחד הכל ומאיר הכל עד אור אין סוף ב"ה כנ"ל וידוע שהאותיות והתיבות נקראים בתים כדאיתא בספר יצירה שני אבנים בונות שני בתים כו'. ואיתא בראשי"ת בי"ת ראשי"ת וראשית הוא חכמה בחכמה יבנה בית. ואדם כזה כנ"ל הוא עושה צרופים טובים מחמת שיש לו יראה אמיתית שעדיין לא יצא בעבדות שלו ואין לו כלום יראה ואהבה אזי ראשית חכמה יראת ה' והוא מאיר הבתים מכח צרופי התיבות והאותיות שלו והנה האדם המשכיל יוכל להבין שעבדות שלו אינו כלום מכח שרואה בעצמו שנופל כמה פעמים ממדריגתו ואם הי' עובד ה' באמת לאמיתו לא הי' נופל ממנו ומוכח שלא הי' עדיין באמת עד שזוכה למדת היראה באמת לאמיתו אז הוא מתחיל להיות עובד ה' ונקרא זאת התלהבות בדרך ה' וזה השער לה' צדיקים יבואו בו ואז שוב אינו נופל מזה ואז מתחיל להיות הולך מכאן ואילך בעבודת הש"ית ומייחד אדנו"ת בהוי"ה ומאיר הכל מסוף העולם ועד סופו עד אור א"ס ב"ה ומשם בארה הפסוק שלפנינו כי תבנה בית חדש דהיינו שתעשה צרופים הנקראים בתים כנ"ל ועשית מעקה לגגך פי' כי מעקה עם הכולל גימטריא יראה גג"ך גימטריא הוי"ה שהוא גימטריא כ"ו וזה ועשית מעק"ה לגג"ך שתיחד יראה שהוא היכל ושער שהוא אדנ"י לייחד לגג"ך שהוא הוי"ה ואהבה ליחד הכל הוי"ה באדנ"י כנ"ל. ולא תשים דמים בביתך פי' שלא תשים אצלך דמיונות שתהי' סובר שעשית הבתים באהבה ויראה כראוי והבחינה הוא על זה כי יפול הנופל ממנו שתראה שכמה פעמים נופל ממדריגתו מוכח שלא הי' באמת עדיין עד שמייגע עצמו לידע באמת שאינו עושה כלום ובא ליראה האמיתית כנ"ל ומייחד אדנ"י בהוי"ה ומאיר מסוף העולם ועד סופו כנ"ל ודו"ק.