Maor VaShemesh, Ki Tisa 4

וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים כו' כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו כו' מהראוי לשים לב האיך תלו שאלתם מאהרן לעשות להם עגל מסכה במה שלא ידעו מה הי' לו למשה וכי מה ענין זה אל זה עוד יש להתבונן בגוף המעשה לפי פשוטו הלא יפלא על דור דעה כהם אשר הקדימו נעשה לנשמע מה ראו על ככה שחזרו מדבריהם ממש תוך כדי דיבור בעוד שהמלך במסיבו הלא דבר הוא וגם התרגום שתרגם על עשה לנו אלהים עבד לנא דחלין צריך ג"כ הבנה אכן ביאור הענין הוא כי הנה כל תכלית מעבודתינו ית"ש בתורה ומצות ומעש"ט הוא בכדי להוודע ממציאותו ית"ש ויתעלה ולמדחל מני' בגין דהוא עיקרא ושרשא דכולו עלמין ולית אתר פנוי מני' מבלתי תערובות שום יראה אחרת אמנם למען גודל מעלות יראה זו קשה מאד לבוא למדריגתה מבלתי הקדם לה הדרגת יראה אחרת אשר ממנה ילמד ליראה את השם הנכבד והנורא יראת הרוממות כנ"ל ולדעתינו על כוונה זו הזהירה לנו תורתינו הקדושה על יראת תלמידי חכמים וזאת עצה היעוצה לכל איש ישראלי כאשר בא יבוא אל הצדיק שבדור והנה ירא מגשת אליו וגם רמוס חצריו מיד יתבונן בשכלו ויאמר לנפשו מה זה אנכי ירא לנפשי הן לא יעשה לי הצדיק דבר מה לרעה ח"ו אין זה כי אם ממציאות קדושת השם ית"ש ויתעלה אשר כאן נמצא אצל הצדיק השוכן אתו ודבוק בו ומזה מגיע עלי היראה ההוא והנה ידרוש נא ק"ו לעצמו עאכ"ו להיות חרד וירא מפני מלך מלכו של עולם אשר הוא ממלא כל חללא דעלמין ולית אתר פנוי מני' ונראה בזה ביאור מאמר חז"ל בש"ס התמוה לעין כל על פסוק ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך כו' אטו יראה מלתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא עכ"ל וכבר עמדו בזה המפרשים כי מה הועילו בזה שתירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא והלא אלה הדברים דבר משה אל ישראל וכי משום דלגבי דידי' מילתא זוטרתא היא גם בעיני ישראל תקטן אכן לדברינו הנ"ל י"ל המכוון כן כי הנה עם בני ישראל שהיו בדורו של משה ומה מאד יראו ממנו כמאמר הכתוב וייראו מגשת אליו כו' הנה הי' נקל לפניהם להגיע אל מדריגת יראת רוממות אלהותו ית"ש ולזה הטיבו אמרם חז"ל אין לגבי משה כו' כלומר לאותם שהיו גבי משה ומחמת יראה הגדולה אשר הי' להם ממנו מלתא זוטרתא היא לגבי דידהו להגיע ליראת השם הנכבד והנורא וכאמור אכן הנה יש יראה חיצונית והיא ללא הועיל תהיה ללמוד ממנה מדריגת יראת שמו יתברך ויתעלה וצריך האדם להשמר ממנה ויש לומר בזה כוונת מאמר חכמינו ז"ל בש"ס שמעון העמסוני היה דורש כל האתין שבתורה כשהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר' עקיבא ודרש את ה' לרבות ת"ח עכ"ל ולכאורה יפלא על התנא שמעון העמסוני אשר היה יודע לדרוש כל האתין שבתורה כולה ולא יבצר ממנו מאומה זולת האחד אשר לא היה יודע לדרוש כר' עקיבא לרבות ת"ח אמנם עפ"י דרכינו יתכן כי הן אמת אשר שמעון העמסוני ידע ג"כ לדרוש את ה' לרבות ת"ח אכן הנה הוא ובני דורו היו במדריגה גדולה ולדידהו ולדכוותי' גם יראת ת"ח היה נחשב בעיניהם למדריגה שפילה ליקח ממנה לעבוד את ה להגיע על ידה ליראת רוממותו ית"ש ולזאת לא רצה לדרוש לרבות ת"ח אכן כאשר בא ר' עקיבא וראה הדורות מתמעטים ובלתי היו באפשרותם להגיע תיכף אל תכלית יראת השם אם לא הקדים לפני' יראת ת"ח לזאת עמד ודרש את ה' לרבות ת"ח ונבוא אל הענין והוא כדברים האלה קרה לאבותינו במדבר וכאשר היה רועם משה רבינו ע"ה עמהם אזי היה להם הדרגה גדולה להגיע אל מעלת יראת הרוממות אכן כאשר עלה משה רבע"ה לשמים ונשתהה שם ונפלו ממדריגתם הקדומה ולמען גודל התלהבות תשוקתם הנכבדה להגיע אל יראת הרוממות שאלו מאת אהרן לעשות להם דבר מה שיגיע להם יראה מאותו דבר בכדי שיוכלו לבוא עי"ז למדריגת יראת הרוממות של א"ס ב"ה והיתה כוונתם אז לש"ש אמנם בזה טעו מה שתפסו יראה חיצוניות כי היא לא תתכן כלל וכלל להגיע ממנה אל יראת השם לכן ויצא העגל הזה וזה ביאור אמרם לאהרן עשה לנו אלהים ותרגומו עבד לנא דחלין כלומר שביקשו שיעשה להם אהרן איזה דבר שייראו ממנו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה הי' לו ולזאת אין לנו הדרגת יראה כמו שהיו לנו בעוד שהיה משה רבינו עמנו והבן ויתכן לפי האמור המכוון בפסוק שבפרשה זו ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ע"כ ולפי פשוטו יקשה כי תואר קשה עורף לא יתכן לתאר כי אם מי שתקיף בדעתו וכאשר גזר אומר כן יקום ולא ישנה בעד כל הון משא"כ באם שפעם אומר כה ומיד אומר היפוכו אין זה קשיות עורף ואדרבה הוא רך בדעתו וא"כ לפי פשוטו הלא העם הזה לא יתכן לתוארם כלל בתואר קשה עורף כי הם חזרו במעט זמן מדיבורם הקדום שקיבלו עליהם ואמרו נעשה ונשמע ועפ"י דרכינו ביאורו נכון כי הן אמת אחרי שכוונתם בזה היה לש"ש כנ"ל הנה המה קשה עורף שכאשר קיימו וקיבלו עליהם במעמד הר סיני כן עתה עודם ברצונם הקדום וכל השתדלותם בענין הזה היה למען הגיע ליראת השם ולזאת אמר השי"ת למשה ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם כו' כלומר מאחר שכוונתם היה לשמי אך בזה חטאו שתפסו יראה חיצוניות לכן הניחה לי ובשצף קצף אשר יחר אפי בהם מעט על טעותם ואח"כ ואכלם "ואכלם הוא לשון תשוקה כמו כלתה נפשי שמיד אשתוקק אליהם כי לכל העם בשגגה.