Maor VaShemesh, Purim 6

עוד יש לפרש הגמרא הנ"ל והשתי' כדת כו' כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתי' פי' רש"י אכילת המזבח מרובה משתיתו פר ושלשה עשרונים סולת לאכילת המזבח ונסך חצי ההין יין אף סעודתו של אותו רשע אכילה מרובה משתי' יש לומר בדרך רמז דהנה איתא בזוה"ק כתיב אכלו רעים שתו ושכרו דודים ר"ש אמר כו' אבל רזא דמלה אכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא א"ל ר' אליעזר מאן אינון לעילא כו' א"ל יאות שאילתא אתר עלאה דאינון באחדותא ובחדותא דלא מתפרשין לעלמין אקרון רעים הה"ד ונהר יוצא כו' שתו ושכרו דודים אילן אינון לתתא דאקרון דודים לזמנין ידיען והא אוקמינא ת"ח באינון עלאי כתיב בהו אכילה בלא שתי' מ"ט מאן דאית לי' גרבי דחמרי אכילה בעיא ובגין דתמן שריא חמרא דמנטרא כתיב בהו אכילה ובאינון תתאי דבעיין שקי' כתיב בהו שתי' וכו' וע"ד באילין אכילה ובאילין שתיה אילין רעים ואילין דודים א"ל ר"א אתחזי דהא דודים חביבותא אינון אמאי אינון תתאי א"ל אינון דתאבון דא לדא ולא משתכחין תדיר אקרי דודים ואינון דמשתכחי תדיר ולא מתכסי' ולא מתפרשין דא מן דא אקרו רעים וע"ד אילין דודים ואילין רעים אילין ברעותא באחדותא תדיר ואילין בתיובתא לזמנין ודא הוא שלימתא דכולא בגין דתתברך כנ"י כו' וחכמה ובינה נקראין רעין דלא מתפרשין ותמיד הן מתיחדין באחדות גמורה וע"כ נקראין רעין שדרך האיש להתיחד תמיד עם רעיתו וזו"נ נקראים דודים שדרך של דודים שאינם תמיד ביחד רק לעתים מתראין זה עם זה ומשמחין זה את זה כן זו"נ אין יחודם יחוד תמידיי לכן אצל הרעים כתיב אכלו רעים שרומז על היחוד כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל דהיינו שהן מתיחדין תמיד באחדות גמורה ואצל הדודים כתיב שתו מחמת שיחודם אינו תמידי רק לעתים ידועים. והנה בימות החול הוא יחוד זו"נ שאינו יחוד שלם ובשבת שהמלכות מתיחדת ומתעלה עד חכמה אז היחוד הוא בשלימות ונתגלה מוח החכמה ומופיע על כל העולמות אך זאת אינו כל היום רק בעת קדושת כתר אבל בפורים נפעל ע"י מרדכי ואסתר שמוח החכמה נתגלה ומופיע על כל העולמות כל היום והארה זו נשאר לנו לכל הדורות שבכל שנה ושנה בפורים נתגלה מוח החכמה כל היום ומאיר על כל העולמות וזהו והשתי' כדת כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתי' פי' שיחוד הרעים שכתיב בהן אכלו הוא מרובה מיחוד הדודים שכתיב בהם שתי' ור"ל כשהיחוד הוא בשלימות מאיר מוח החכמה על הדודים והן נכללים באור החכמה אף סעודתו של אותו רשע כו' ר"ל היום שנקבע לנו לסעודה ולמשתה ושמחה בסבת אותו רשע וזהו פורים אכילה מרובה משתי' ר"ל שבפורים נתגלה מוח החכמה ומאיר אף על הדודים והן נכללין באור החכמה כל היום כולו.