א"י תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו והנה דוד המע"ה אמר פסוק זה לתקוע שופר בר"ה ולא חלק בו אם חל להיות בשבת או בחול וחז"ל התקינו שלא לתקוע אם חל ר"ה להיות בשבת שמא יעבירנו ד' אמות בר"ה ועדיין אין זה מספיק קצת לבטל עבור זה מצוה של תורה וטעם זה אמרו בנגלה ומסתמא היו להם גם טעם כמוס ע"פ סוד. ונראה לי שמרומז הטעם שאין תוקעין בשבת בפסוק הנ"ל והענין הוא דהנה כל מגמת עבודתינו בימים הנוראים אלו להעלות המלכות שמים שיתגלה מלכותו יתברך במהרה על כל העולמות כמאמרינו בפ' נצבים ועל זה אנו מתפללים בימים הנוראים האלו ותמלוך אתה ה' לבדך על כל מעשיך אך ביום הדין מתיצבים המקטריגים לקטרג עכנ"י ח"ו כמו שנאמר ויהי היום ויבואו בני אלהים להתיצב על ה' ודרשו ז"ל ויהי היום זה ר"ה וכדי לתת עצות בנפשינו צוה לנו הקב"ה לתקוע בשופר ביום הזה כדי לערבב הסט"א לבל יכלו להרע לישראל שהענין השופר הוא שהוא קול פשוט בלא חיתוך הדיבור ומן הצורך לשום כל מגמת כוונתינו בלב ומחשבה יחד לשוב לפניו ית"ש מעומק הלב בעת התקיעה וכשתוקע בשופר מעומק הלב בתשובה הקב"ה שהוא בוחן כליות ולב מקבל מחשבה זו לפניו וע"י קול פשוט שיוצא מן השופר נתעורר עולם המחשבה שאין בו דיבר. ואין שום מלאך ושרף יודעים עד מה ולא יבינו מה שישראל עושין בשופר ועי"ז נתערבב השטן ונחלש הסט"א. והדם נעכר ונעשה חלב דהיינו שהגבורות נמתקים ומסכימין על החסדים שירדו על הכנס' ישראל ונתגלה הלבנונית עליון הרחמים הגדולים עכנ"י. ולזה אנו מכוונים בעת תקיעות שופר השם הקדוש ק'ר'ע ש'ט'ן משולב עם שם הויה ב"ה כי ע"י תקיעותינו ביום זה נתערבב השטן והרחמים מתגברין ונתגלה הלבנונית עליון הי"ג מכ"ד עכנ"י והנה בימות החול שאז עת התגברות הדינין והסט"א צריכים אנו להמתיקם ע"י השופר בכדי שלא יבינו הסט"א אבל בשבת קודש לית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ואנפהא נהרין בנהירו עלאה ואין להסט"א שום ממשלה לקטרג בשבת קודש והלבנונית עליון מאיר לכל העולמות לזה אין מן הצורך לתקיעת שופר בשבת קודש שגם בלא שופר נתערבב ונחלש כח הסט"א והלבנונית מופיע בכל העולמות ומה שאנו פועלים בימי השבוע ע"י השופר יכולים לפעול בשבת קודש בלא שופר כנ"ל. וטעם זה נרמז בפסוק הנ"ל כי הר"ת של "תקעו "בחודש "שופר "בכסה "ליום "חגנו הן למפרע "שבת "חלב וגם ר"ת אלו עולין בגימטריא ת'ש'מ'ב כמנין ק'ר'ע ש'ט'ן וי"ג מכילין דרחמי ופי' שעל ידי השופר נתערבב השטן והלבנונית נגליון נתגלה על הכנ"י הי"ג מכ"ד. וגם נרמז בפסוק זה ש'ב'ת ח'ל'ב ור"ל אם הוא בשבת קודש מאיר הלבנונית עליון מעצמו מגודל קדושות שבת ואין מן הצורך לתקוע בשופר שגם בלא שופר יכולים לפעול רחמים גדולים וחסדים טובים על כנסת ישראל.
מאור ושמש, ראש השנה 16
Maor VaShemesh, Rosh Hashanah 16
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
