Maor VaShemesh, Shavuot 10

עוד על הגמרא הנ"ל ר' יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא והקשה הבאר היטיב והלא ר' יוסף היה ענו שאמר לא תתני ענוה דאיכא אנא ואיך היה מתפאר בתורתו ונראה לי לפרש דלא קשה מדה אדרבה לו נאה לומר דברים כאלה דאיתא במדרש מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא כתיב ראשית חכמה יראת ה' וכתיב עקב ענוה יראת ה' ולהבין זאת נראה דהזו"הק הקשה דהוי לי' לכתוב סוף החכמה יראת ה' שחכמה היא למעלה מיראה אך הענין הוא בתחילה כשרוצה לזכות לתורה צריך לכנוס בשער היראה יראה תתאי כמו שאמרנו על מה שאיתא בגמרא כל מי שיש בו תורה ואין בו יראה דומה לגזבר שמסרו לו מפתיחות הפנימיות ומפתיחות החיצוניות לא מסרו לו בהי' עייל מכריז ר' ינאי חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד ולכאו' נראה כסתרי אהדדי למעלה קרא לתורה מפתיחות פנימיות וליראה חיצוניות ובא ר' ינאי לסייע ומכריז חבל על וכו' ומשוה היראה לדרתא דהיינו פנימיות והתורה לתרעא דהיינו חיצוניות אך הענין שבתחילה צריך לכנס בשער היראה יראה תתאי ועי"ז זוכה לחכמה זו תורה ואע"פי משזכה לחכמה לא הגיע עדיין לתכלית העבדות עד שזוכה ליראה הרוממות לכן המשיל מתחילה התורה לפנימיות והיראה לשער דהיינו יראה תתאי שהיא שער לחכמה ור' ינאי מכריז על אדם שהגיע לתורה ולא הגיע ליראה הרוממות שהחכמה היא שער ליראה הרוממות וזהו ראשית חכמה יראת ה' ר"ל יראה הרוממות היא ראש לחכמה וענוה היא גבוה מחכמה ומי שזוכה לענוה אצלו היא בוודאי יראה הרוממות כמו יראה תתאי אצל החכמה וזהו מה שעשתה חכמה עטרה לראשה ר"ל שיראה הרוממות היא ראש לחכמה עשתה ענוה עקב לסוליתא ר"ל שאצל ענוה היא יראה הרוממות כמו יראה תתאה אצל חכמה שהיא השער ומדברים אלו נבין הגמרא הנ"ל שעדיין יש להבין למה לא אמר בחג השבועות אמר עבדי לי עגלא ונראה דהנה יש פלוגתא בגמרא חד אמר בוי"ו בסיון ניתנה התורה וחד אמר בז' בו ולמ"ד בז' ניתנה התורה אנו עושים יום וי"ו יו"ט מפני שהוא יום החמישים דספיר' יומא דכנישא ולכך נקרא עצרת ולא מפני שבו ניתנה תורה ויום הוי"ו הוא השער ליום ז' שבו ניתנה תורה ר"ל שביום זה קודם קבלת התורה צריך להיות ירא וחרד שמא לא תיקן מעשיו כראוי בימי הספירה וצריך לתקן עצמו ביום שלפניו כדי שיזכה לתורה במתן תורה כמו שכתוב ויהי ביום השלישי וכו' ויחרד כל העם אשר במחנה רצה לומר אף שהזדככו עצמם בימי הספירה השמיע הקדוש ב"ה קולות וברקים קודם מתן תורה שיחרדו ויפחדו וישימו על נפשם לתקן עוד מעשיהם כדי שיזכו לתורה וזהו שכתוב מן השמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אך לזו היראה צריך מי שלא זכה עדיין לתורה שיראה זו היא שער לתורה אבל מי שזכה לתורה אין צריך ליראה זו שהוא השיג יראת הרוממות ור' יוסף שזכה לתורה לא הי' צריך ליראה זו ביומא דעצרתא שהוא יום קודם קבלת התורה אך מחמת ענותנותו לא הי' מחזיק עצמו לגדול רק לקטני ערך דהיינו שיש לו יראה תתאה שהיא השער לכנס לבא אל התורה ואע"פ שנדמה לו שהוא מקטני ערך שאינו משיג יראת הרוממות מ"מ מחמת גודל ענותנותו שמח בחלקו ועבדי לי' עגלי תלתא ר"ל ביום ראשון של חג שבועות שהוא יומא דכנישא והוא שער למחרתו דהיינו שביום זה צריך כל האדם לירא מפניו ית"ש כדי שיזכה לתורה כנ"ל לכן הי' שמח ר' יוסף על שהי' לו יראה זו אע"פ שהשיג יראת הרוממות אך מגודל ענותנותו לא החזיק עצמו אלא ביראה זו וצוה לעשות לו עגלא תלתא אמר אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא ר"ל שאין להם אפילו יראה זו ולכן שמח שזכה עכ"פ ליראה זו כנ"ל.