Maor VaShemesh, Shemot 4

ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי כו' ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו וכו' וארד להצילו וכו' אל ארץ זבת חלב ודבש לדקדק יש קצת שהיה ל"ל את צעקתם אני שומע לשון הווה שאז הרי עדיין היו צועקים מידי יום ביומו מצרת השעיבוד גם מה לבשר להם תיכף שביאתם תהי לארץ טובה זבת חלב הלא לעת כזאת רב להם אם ינצלו מהעבודה הקשה אשר עובד בם ויראה לומר כי הנה ידוע שהשי"ת ברא כל הברואים לכבודו להללו ולשבחו ובפרטות לישראל עם קדושו שהם משבחים ומהללים לשמו הגדול בכל עת אמנם עיקר עבדות ה' הן בתורה הן בתפילה צריך שתהי' מתוך שמחה כמאמר הכתוב תחת אשר לא עבדת וכו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כל וזהו עיקר נחת רוח לפניו יתברך כשישראל משמיעין קולם בתורה או בתפילה מתוך שמחה וחדוה ועבדות ה' הנעשה מתוך עצבות הוא פוגם מאוד בעולמות העליונים ולכן הזהירו חז"ל שלא יתפלל אדם לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות וכן אמרו בגמרא שקודם הלימוד הוי אמרי מילתא דבדיחותא מטעם דכתיב עבדו את ה' בשמחה אמנם האדם אשר עיני בשר לו אינו יכול להבחין זאת לאמיתו אם עבדותו הוא מתוך שמחה כראוי או לא שהגם שיראה לו שעובד מתוך שמחה יוכל להיות שיש בו קצת עצבות רק הבוחן לבבות הוא היודע האמת אם הוא מתוך שמחה כראוי או לא וזהו ביאור הכתוב ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי כלומר שרואה אני את ענים שמחמתו אי אפשר להם לעבוד עבודתם לשמו יתברך מתוך שמחה והם עובדין אותי מתוך עצבות מחמת צרת השעיבוד ואין נחת רוח לפני בזה ואולם את צעקתם שמעתי מפני נגשיו תיבת מפני הוא כמו לפני בא יום ה' שביאורו קודם בא וכאן ג"כ ביאורו שמאז קודם שנגשו אותם שמעתי את צעקתם שהיה קולם ערב עלי בעת צעקתם כהרימם קולם בהלל וזמרה מתוך שמחה וגמר אומר כי ידעתי את מכאוביו פי' שאל תדמה לשפוט למראה עיניך שגם כעת הם עובדים בשמחה שאני הוא הבוחן לבות וידעתי את מכאוביו שאי אפשר להם שתהיה עבודתם בשמחה מצרת השעיבוד וכן תאמר להם שאעלה אותם אל ארץ טובה ורחבה וכו' ויהיה להם רחבת ידים ואז ישמחו וירננו ויעבדיני מתוך שמחה ויהיו נחת רוח לפני.