Maor VaShemesh, Toldot 18

עוד בפסוק הנ"ל הנה י"ל על לשון ויחפרו אשר חפרו מדוע לא כתיב לשון כירה ויכרה כמו כי יכרה איש בור והנראה דבא לרמז דהנה עיקר העבדות הוא שהאדם ימסור את נפשו על עבדות הש"י מחמת התלהבות והדביקות והתשוקה לא לשום פני' אחרת זה הוא הנקרא עובד ה' באמת והנה כבר כתבנו למעלה כי הגם שאברהם אבינו הי' מדתו מדת החסד ויצחק אחז מדת הפחד והגבורה אעפ"כ הי' כלולם זה מזה כי חלילה לקצוץ בנטיעות ח"ו כידוע ליודעים והנה ע"כ נקראו העובדי' ומעשיהם בפרסום אלקותו ית"ש בשם חפורות באר כמאמרינו בדרוש הקדום מחמת שכל מעשיהם של האבות הקדושים הי' במסורת נפשם על קיום מצות בוראם ועל זה רומז בא"ר שהוא נוטריקין בידך אפקיד רוחי ועתה נבא לבאר הפסוקים וכל הבארות אשר חפרו כו' סתמום פלישתים ר"ל ששכחו ונסתם מהם סוד האמונה שהמשיך אברהם ע"ה מחמת קילקול מעשיהם של פלשתים וישב יצחק ויחפור את כו' שחזר יצחק לגלות סוד האמונה ופרסום אלקותו ע"פ מדתו ושלא לחשוב ח"ו שכל אחד מאבותינו הקדושים אחז מדתו לבד והי' ח"ו קיצוץ לזה בא הכתוב לרמז בלשון חפירה כי חפר נוטריקין חסד פחד רחמים ורצונינו כי כל אחד מהאבות הי' כלול מכל המדות כולם כאשר כתבנו מזה בדרושים הקודמים ע"כ לא נכתב בלשון ויכרו כי בא לנו הכתוב לרמז סוד זה והנה נחל נוטריקין נוצר חסד לאלפים שהוא תיקון אחד מהי' ג מכולין דרחמי וזה מרמז לנו הכתוב ויחפרו עבדי יצחק בנחל היינו שגם יצחק שהי' מדתו גבורה ופחד אעפ"כ המשיך רחמים וחסדים גדולים מדיקנא עילאה וימצאו שם באר מים חיים באר רומז שעשו במסירת נפש כנ"ל מים חייס ר"ל שהמשיכן לתוך המדות המוחין עילאין סוד השלשה שמות אהי' הוי' אהי' שהם גי' חיים כמ"ש בדרוש הקדום ודו"ק וה' יראנו נפלאות.