Maor VaShemesh, Vayechi 2

ויקרבו ימי ישראל למות וכו' והנה יש לדקדק דהול"ל ויקרבו ימי יעקב למות כדפתח ויחי יעקב בארץ מצרים כו' ובפרט לפי הידוע שיעקב נקרא כשהיה במדריגה קטנה וישראל כשהי' במדריגה גדולה א"כ פשיטא דהול"ל ויקרבו ימי יעקב למות ונראה דאיתא בזוהר הקדוש דמתחילה יש באיש הישראלי נפש הקדושה המלובשת בנפש החיונית כו' וזהו הנפש שממשיכין לו אביו ואמו לפי כוונותיהם בשעת הזיווג זכה יתיר נותנין לו רוח זכה יתיר נותנין לו נשמה והנה מי שזוכה לרוח זהו שיכול לדבר דיבורים קדושים הן בתורה והן בתפילה בלי מחשבות לכן נקרא בתרגום אונקלוס רוח ממללא שיכול לדבר דיבורים קדושים וטהורים מבלי מחשבת פסול חלילה ומי שזוכה לנשמה זהו שיכול לכוון מחשבות קדושות זכות וטהורות ויכול לזכות עוד יותר אל חיה ויחידה שהוא מדריגות יותר ויותר כידוע והנה לאו כל אדם זוכה לנשמה ומי שזוכה לנשמה הוא יכול לנהוג את הדור ולהיות נקרא רבי משא"כ מי שלא זכה עדיין לנשמה והנה הנפש והרוח מתלבשים באדם ושורים בו משא"כ הנשמה הוא רק בשעה שמתפלל בכוונה עצומה ובהתלהבות גדולה וכן בשעה שעוסק בתורה בדו"ר אז שורה הנשמה על האדם ההוא משא"כ בשאר היום רק מה שנשאר לו מהשארת הנשמה וזה נקרא השארת הנפש ונחזור לענינינו דהנה יעקב אבינו לפעמים נקרא יעקב ולפעמים ישראל זהו לפי מדריגתו כי הנשמה שזכה יעקב אבינו נקרא ישראל ונפש ורוח שלו נקרא יעקב ולפי העת והזמן שהיה אז במדריגה כך נקרא אז בפסוק או יעקב או ישראל עיין במפורשים באריכות והנה איתא בגמרא יעקב אבינו לא מת כו' מה זרעו בחיים אף הוא בחיים כי כל ישראל הם בחינת נפש יעקב אבינו רק מדריגת ישראל זה מת ונסתלק עד שבא משה רבינו ע"ה כידוע מספרי קודש ולזה א"ש דלא כתיב ויקרבו ימי יעקב למות דיעקב אבינו לא מת רק כתיב ויקרבו ימי ישראל למות דזה בחינה הנקרא ישראל כנ"ל זה קרבו למות כנ"ל ודו"ק.