Maor VaShemesh, Vayechi 3

ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ויאמר אלי כו' ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם כו' ועתה שני בניך כו' והנה יש לדקדק למה לא כתיב נראה אלי בבית אל כמו שקרא לו יעקב שם המקום כדכתיב בפ' ויצא ויקרא שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשונה גם בפ' וישלח יש לדקדק דכתיב ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל לענין מה מביא הפסוק את שם הראשון לוז ומה מרמז בזה השם הראשון ולא קרא לו בשמו שקרא לו יעקב ובפרט שהשית"ב אמר לו קום עלה בית אל ושב שם כפירש"י ז"ל לפי שאחרת את נדרך לעשות ובא לך כל אלה כו' וכתיב אחריו ויאמר יעקב אל ביתו כו' ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי וכתיב אחריו ויבא יעקב לוזה כו' הוא בית אל ל"ל דקרא בשמו הראשון לוז הול"ל ויבוא יעקב בית אל כמו שאמר לו השית"ב קום עלה בית אל כנ"ל ונראה דהפסוק מרמז דבר גדול בזה שקרא לוז דהנה כתיב שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה פירושו הוא כך דהנה העיקר העבדות הוא שלא לילך אחר תאוות עוה"ז רק ידע נאמנה שהעיקר חיותו של התאוות עוה"ז הם רוחניותו של דבר ובזה ישים דעתו של רוחניותו של הדברים שכל הדברים של עוה"ז הם ציונם לדברים העליונים והם כלים לדברים הרוחנים העליונים וכל דבר שנאה ביותר ויפה ביותר הרוחניות שלה ג"כ יותר גדול וקדוש למשל הלאנט קאריט שמצויר בה העולם וכל כפר וכפר וכל עיר ועיר וכל כרך וכרך לכפר הציון קטן רק נקודה קטנה במאד ועל עיר נקודה יותר גדולה ועל הכרך הציון גדול ביותר ועל עיר מלוכה הציון יותר גדול והנמשל ממילא מובן לכך ארץ ישראל הוא יפה למשובח בכל דבר מכל הארצות שבעולם ולא תחסר כל בה לפי שרוחניות שלה מכוון לארץ העליונה ע"כ הכלי יותר משובח ומפואר בכל מיני יופי מכל הארצות שבעולם ע"כ בא אזהרות גדולות בארץ ישראל שלא לטעות אחר גשמיותה וכי תאוה היא לעינים רק להביט אל רוחניות הדברים שהוא קודש והנה כל הדברים גשמיים נקראים אלה שהוא דבר ממש ויש ומי נקרא עולם המחשבה כידוע מספרי קודש ואדם צריך להביט אל רוחניות הדברים כנ"ל ולחבר הגשמיות אל הרוחניות אל שרשו למעלה נמצא מחבר "מי עם אלה דהיינו עולם המחשבה הנקרא "מי עם עולם המעשה הנקרא "אלה שהוא דבר ממש ויש כנ"ל "ומי עם "אלה הרי שם אלהים ומרמז למדריגה עליונה למאד שנקרא "אלהים "חיים כידוע וזה פירוש הפסוק שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה מי דווקא דהיינו עולם המחשבה הנקרא מי כנ"ל ברא אלה דהיינו כל הדברים גשמיים הנקראים אלה כנ"ל והנה מי שאין עושה כנ"ל ואין מביט לרוחניות של דברי גשמיות רק שמתאוה אל הגשמיות של הדברים והולך אחר התאוה הרי דבוק בהטבע של העולם "ואלהים גימטריא "הטבע אזי הוא תחת אלהים ושורין עליו דינים וקטרוגים מלמעלה כי דבוק בקטנות ולכך כתיב וירא ישראל את בני יוסף ויאמר "מי "אלה פירש"י מי אלה שאינם ראוין לברכה שירבעם יוצא מאפרים כו' ולדברינו הפי' "מי "אלה כו' דהיינו שלא יהיה מחברים מי אלה כנ"ל ונרגן מפריד אליף ממילא אינם ראוין לברכה עד שהתפלל יוסף הצדיק כו' משא"כ כשמביט בכל הדברים אל שרשן שהוא הרוחניות ומחבר "מי עם "אלה כנ"ל אזי דבוק הוא "באלהים "חיים שהוא עולם הבינה כידוע מספרי הקודש והנה מצינו בגמרא דכתיבות שרבינו הקדוש קודם מותו זקף עשר אצבעותיו למעלה כו' ולא נהנת מעוה"ז אפילו באצבע קטנה והוא היה רק ניצוץ של יעקב אבינו ע"ה כדאיתא בספרי הקודש וע"כ קרא על עצמו ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ע"ש והיינו כנ"ל שלא הביט אל גשמיותן של כל הדברים רק הביט אל רוחניותן של דבר ודבר וחיבר "מי עם "אלה כנ"ל ואז היה דבוק "באלהים חיים כנ"ל ומכ"ש יעקב אבינו גופא שלא נהנה מן העו"הז כלום רק היה דבוק "באלהים "חיים כנ"ל והוא היה המובחר שבאבות והנה באדם יש עצם קטן הנקרא "לוז שלא נהנה מעץ הדעת לפי שאין לו שום הנאה ממאכל כל ששת ימים רק מסעודת מוצאי שבת כידוע והוא חי לעולם וממנו יהיה תחיית המתים לכל הגוף לע"ל ויהי כחמירא לעיסא כדאיתא בזו"הק והנה מי שלא נהנה מעו"הז רק כנ"ל שמביט אל רוחניותן של כל הדברים נקרא ג"כ לוז שהוא במדרגת עצם לוז הנ"ל ומי הוא שיכול להתפאר בכך שלא נהנה כלל כל ימיו מעו"הז רק מצינו גבי רבינו הקדוש כנ"ל ומכ"ש יעקב אבינו שהיה המובחר שבאבות ורבינו הקדוש היה רק ניצוץ ממנו ולזה כתיב לעיל בפ' וישלח ויבא יעקב לוזה כנ"ל דהיינו שבא במדריגת לוז כנ"ל הגם שהיה בארץ כנען ששם כל תאוות עוה"ז בכל מיני יופי והידור מכל ארצות שבעולם אעפ"כ לא הביט רק אל רוחניות של כל דבר ודבר כנ"ל והיה דבוק "באלהים "חיים כנ"ל וע"כ אמרו חז"ל יעקב אבינו לאמת מחמת שהוא מדריגת לוז ויברך אותו כו' ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ דהיינו שיהיה זרעו ג"כ כמותו שלא להביט אל גשמיותן של הדברים ולא ליהנות מעוה"ז רק להיות דבוק "באלהים "חיים כנ"ל לחבר "מי "לאלה כנ"ל וזה ולזרעך אחריך דייקא שיהיה כמוך במדריגה זו כנ"ל ולזה כתיב ג"כ כאן בפרשה "אל "שדי נראה אלי בלוז דייקא כנ"ל ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך דייקא כנ"ל אחוזת עולם דהיינו כשיהיו במדריגה כמוך אזי יהיה להם אחוזת עולם ולא יהיה יכולים שום אומה ולשון שבעולם לגרשם מא"י וכן נזכה לבוא למדריגה זו ונבוא לארץ ישראל בביאת משיח בב"י אמן ודו"ק.