Maor VaShemesh, Vayetzei 2

עוד במדרש הנ"ל ובפי' רש"י ז"ל יש לדקדק על לשון פנה הודה כו' דה"לל יצא הודה כו' ונ"ל כי בהיות הצדיק בעיר אזי כל ההשפעי' נשפעי' לבני העיר ע"י תפלת אותו הצדיק שמתפלל בעדם שיצליחו בכל עניניהם אעפ"כ הדבר הוא בנסתר שבני העיר אינם תולי' המעלה בהצדיק כי עצתם אשר גם הם מתפללים על עצמם להש"י הם מדמים בנפשם שתפלתם בלבד היא הגורמת שתתקבל ואינם יודעים כי תפלת הצדיק היא העיקר והיא הגורמת שתעלה תפלתם ותתקבל לפני אדון כל ויש כת גרוע מהם אשר הם עצמם אינם מתפללי' כלל על עצמם רק הצדיק בעצמו מחמת גודל זכותו ועוצם בתפלתו עליהם עי"ז הם נשפעי' בכל טוב אמנם הם אינם תולי' זאת בצדקת הצדיק ואומרי' כי דרך מקרה הוא ודבר טבעי ואינו ניכר צדקת הצדיק בפרסום גלוי לכל רק ביציאת הצדיק מן המקום מעת יחסרו ההשפעות אשר השפיע הצדיק עליהם אז יעידין ויגידון כילם כאחד כי צדקת הצדיק ותפילתו הוא הגורמי' ההשפעו' הטובו' אשר הי' נשפע עליהם בהיותו במקום והנה כבר הקדמנו בדרוש הקודם לזה שאף בהסתלקות עיקר הבהירות וגדלות הקדושה אעפ"כ נשאר רשימה באותו המקום גם ראי' לזה קדושת שבת שבמש"ק בהסתלקות הנשמה היתירה אעפ"כ רשימתה נשארה כידוע למבינים ולזה מרמז המדרש שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה כו' ונאמר בכולם הוא שהוא לשון נסתר כאשר אמרנו שבעוד שהצדיק בעיר אינם מכירים טובתו והיא נסתרת מהם עד שיצא משם שאז מרגישים שהי' הכל בזכותו כי בצאתו מן העיר נחסר מהם כל אלה אמנם אחרי כי אף בצאתו נשאר רשימת קדושתו ואינה מסתלקת מכל וכל ע"כ מרמז המדרש יצא משם פנה הודה פנה זיוה כו' כי פנה הוא מלשון ויפן אחריו ר"ל שמניח אחריו הרשימה והנה הוא כאלו חוזר לאחוריו להשפיע כל טוב כי אף שנסתלקה עיקר הקדושה נשאר הרשימה וזה מרומז ג"כ בהמדרש שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם כאשר אמרנו בדרוש הקודם וק"ל.