Maor VaShemesh, Vayetzei 4

עוד בפסוק הנ"ל פי' רש"י ז"ל עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות התחילו מריבות זו את זו זאת אומרת כו' מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וזהו שנאמר כו' ולכאורה יש לדקדק מה זה הצלה שעשאן כמין מרזב סביב לראשו האם לא יוכלו החיות לקפוץ ולדלג מעל למרזב וגם אף אם יציל את ראשו שאר הגוף לא פלט ונראה לפרש על דרך הרמז כי פירשו חכמז"ל על פסוק ויפגע במקום מלמד שתיקן יעקב תפלת ערבית. והנה ידוע שאברהם אבינו ע"ה תיקן תפלת שחרית כי היא מדתו היא מדת החסד והוא ממשיך מדת החסד על באי עולם ויצחק הוא מדת הפחד והיראה תיקן תפלת המנחה שאז הדינין גוברין בעולם והתקין בתפלתו להמתיק הגבורות בשרשן מעל בני ישראל והדינים יחולו על שונאי ישראל ויעקב הוא הבריח התיכון המחבר שתי הקצוות ומטה כלפי חסד להכלל הגבורות בחסדים ותיקן תפלת ערבית מדבק מדת יום בלילה שיוכללו הגבורות בחסדים למשוך השפעות רחמים בעולם וזה מרמז לנו הפסוק ופי' רש"י ז"ל ויקח מאבני המקום אבני לשון בנין הם אבות הקדושים אשר ע"י נבנה העולם המקום זה הקב"ה שהוא מקומו של עולם היינו שיעקב אבינו לקח את מדתם מדת החסד והיראה שהם הצינורות אשר על ידם נמשכים ההשפעות לעולם ולקחם הוא לכללם בו וזה שפי' רש"י ז"ל עשאן כמין מרזב ר"ל שהוא לשון צינר הממשיך ההשפעות לעולם סביב לראשו היינו שהם למעלה מראשו כידוע שמדריגתם הם קודמים אליו והתחילו האבנים מריבות זו את זו זאת אומרת עלי יניח כו' היינו שכל אחד מהמדות רצה להמשיך השפעתו ע"י יעקב היינו אברהם רצה להמשיך ע"י מדת החסד להטות כלפי חסד ויצחק רצה להטותו כלפי מדת הגבורה מיד עשאן הקב"ה אבן אחת היינו שיעקב כלול משניהם והיה כולל הגבורות והחסדים והוא הבריח התיכון מקצה אל קצה וד"ל ודו"ק.