או יש לומר למה נכתב א' זעירא על פי מאמר חז"ל בעוקצין עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות ופי' הברטנורא ז"ל כלומר שההנאה וקורת רוח שיש לכל צדיק וצדיק בעולם הבא הוא שלש מאות ועשר פעמים כנגד כל העולם הזה שאין העולם הזה כלו אלא חלק משלש מאות ועשר ממה שיש לכל צדיק וצדיק נחלה לעולם הבא והנה הברטנורא הזה צריך פי' כי לפום רהיטא יש לפרש שיש לכל צדיק וצדיק תענוג בעולם הבא ש"י פעמים יותר ממה שהי' לו תענוג בעולם הזה א"כ אם הי' לאדם יותר תענוג בעוה"ז נמצא יש לו שם ש"י פעמים ככה תענוג ואם לא הי' לו תענוג גדול בעוה"ז אין לו רק ש"י פעמים לפי התענוג שהי' לו נמצא לפי זה ח"ו מגיע לרשעים שיש להם תענוג גדול בעוה"ז יהיה להם ש"י פעמים ככה תענוג בעוה"ב בשביל שכר מצות שלהם וגם יש כמה צדיקים שיש להם ג"כ בעוה"ז איזה עושר וכבוד ותענוגים ויש צדיקים כמותם שאין להם שום עושר וכבוד ח"ו לא יהי' להם בעוה"ב רק ש"י פעמים שהי' להם בעוה"ז לפום רהיטא יהי' ח"ו עיוות הדין. אבל יש לומר בכוונת הברטנורא כך הוא להיפך כפי שמובן עד עתה רק באמת הוא כך כי העיקר העבודה של אדם הוא להגביר השכל על החומר ולמעט עצמו מכל תענוגי עוה"ז ומי שמכניע החומר יותר ואין רוצה בהנאות ותענוגי עוה"ז רק כל חשקו וכסופו הוא בעבדות הבורא ב"ה וממשיך א"ע תמיד אחר השכל הגם שיש לו עושר וכבוד אינו נהנה ממנו כלל רק מה שצריך לעבודת הבורא כפי אשר מכניע חומרו ותאוותיו כך יש לו בעוה"ב ש"י פעמים ככה מה ששיבר תאוותיו בעוה"ז וזהו פי' הברטנורא הנ"ל והבאתי זאת לעיל ובוודאי מצינו במשה רבינו ע"ה שהכניע החומר שלו לגמרי ולא נהנה כלל מעוה"ז כי הי' כ"ך ימים בהר ולא אכל ולא שתה ובוודאי בעתם הי' על הארץ בוודאי ג"כ לא נהנה מעה"ז ע"כ הי' הש"י עולמות שלו גדולים יותר משאר הש"י עולמות של שאר הצדיקים וזהו ויקרא אל משה ר"ל היקר של משה דהיינו הש"י עולמות של משה שהם בגימט' יק"ר היו גדולים מחמת שהי' אצלו א' זעירא ר"ל שהי' עולם הזה קטן בעיניו ולא נהנה ממנו כלל ע"כ היו הש"י עולמות שלו גדולים מאד וזהו ויקר א' אל משה כנ"ל.
מאור ושמש, ויקרא 5
Maor VaShemesh, Vayikra 5
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
