Maor VaShemesh, Vayikra 7

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם ראוי להבין מה משמיענו באמרו מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם שהרי פרט אח"כ אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו כו' ואם מן הצאן כו' ולפי פשוטו כל הכתוב נראה מיותר ויראה לפרשו על דרך רמז כי הנה בטעמי הקרבנות העירו מפרשי תורתינו כי אין צורך לה' בעולות אילים וחלב מריאים גם חז"ל אמרו על הפסוק ריח ניחוח נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני. וגם זה צריך ביאור כי הלא כל המצות כולם הם גזירות המלך ועיקרם לעשות רצון יוצרינו יתברך ויתעלה ומה נשתנו הקרבנות לכתוב בהם ריח ניחוח ויראה לרמוז בזה כי הנה ידוע ליו"ח כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כולם צמצם את עצמו בלבושים וצימצומים רבים והאציל וברא עולמות אבי"ע עד העולם הזה הגשמיי ואמרו חז"ל שהעוה"ז נברא בה' ויש לרמוז שה' רומזת על מלכות שמים כידוע כי כל הברואים כולם שבעה"ז מורים על מלכותו יתברך שבראם מאין ומלכותו בכל משלה ועיקר שעשועי רצונו הקדום לברוא העולמות הי' בנשמת ישראל שיבראו כמאמר חז"ל ישראל עלו במחשבה תחילה שהם יהיו מיחדים כבוד מלכותו מלכות כל העולמים ומעלים אותה לא"ס ב"ה על ידי שיקשרו את כל העולמות וכל הנבראים התחתונים וכל העולמות אבי"ע להעלות אותם לשרשם כי כולם חוצבו ממקור אחדות הפשוט וצריך האדם להתבונן גם מכל הנבראים הגשמיים שאין בירה בלא מנהיג ולמצוא מכולם אור מלכותו יתברך ולקשר את כל המושגות אצלו בכל החושים הן בחוש הראי' הן בשמיעה ובטעם וריח כולם יקשרם באור א"ס ב"ה ועי"ז הוא מקשר המלכות שמים המושלת בכל והיא הה' תתאה ומיחד אותה עם הו' הכוללת וי"ו קצוות מחמת שמדבק עצמו במדת השבעה רועים ועי"כ הוא בא לתשובה ודביקות גדול בחכמה עילאה והוא מקשר את המלכות בהחכמה ובבינה ועי"ז השלם ונתקשרו הה' תתאה והו' ב"ה שהם חכמה ובינה וממשיכין מוח חכמה אל המלכות שמים דרך המדות וזה הי' ענין הקרבנות בזמן שבהמ"ק הי' קיים שהיו מקשרים גם הנבראים הבהמיים אל שרשם ומתקשר הכל בא"ס ב"ה ועי"ז נמתקין הגבורות בשרשן ונתמשכין חסדים והשפעות טובות על הכנ"י. והנה ידוע כי עולם חסד יבנה שהתגלות העולם הוא ממדת חסד ואברהם אבינו נקרא איתן האזרחי שהוא נוטריקין א' זרח מפני שהי' הראשון אשר הזריח מדה זו לעולם ונתדבק במדת החסד ונעשה לה מרכבה והאדם הנדבק בגמילות חסדים ובצדקות הוא נדבק במדת אברהם אבינו וממשיך חסדים על הכנ"י ועי"ז נמתקין הגבורות ע"י מדת אברהם ומדת יעקב הכולל הו' קצוות שהם חסד ורחמים ונכללין הגבורות שהם מדת יצחק בהחסדים ויורדין השפעות טובות אל הכנ"י וזהו אמרו ז"ל אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וכו' 'מ'כ'ם נוטריקון מכבוד מלכותו רומז שאם יקריב המלכות שמים אל השם הוי"ה ב"ה שהוא מדת תפארת ע"י שמקשר גם הבהמיות בא"ס ע"י הקרבנות עי"ז מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם בקר רומז לאברהם שהוא מדת חסד שמתגלה בעת הבוקר וגם נאמר בו ואל הבקר רץ אברהם וצאן רומז ליעקב כידוע בכתבי האר"י ז"ל שנאמר בו לך נא אל הצאן ופירושו שע"י מדת אברהם ויעקב הכולל הו' קצוות יומתקו הגבורות תקריבו את קרבנכם פי' שתקריבו ותמשיכו לעצמכם השפעות טובות לכל צרכיכם. וזהו שאמרו   חז"ל ריח ניחוח נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני רומז שנעשה רצונו הקדום שיתקשרו כל העולמות וכל הנבראים לשרשם על ידי הצדיקים אשר עלו במחשבה תחילה.